ריז, א

דברים נבדלים זמ"ז ורחוקים מאד שלא קרב זא"ז כלל ואין בחי' הטוב מסוג וערך דרע כלל (כמו שעצם הטוב והחסד לא יסבול דבר רע ודין וחוב כלל) כמו בחי' הטוב בעצם דמשה שהי' גם בגופו כמו בנשמתו בבחי' הביטול בתכלית (היפוך הרע בעצם דבלעם כו' כנ"ל) וכמו"כ בחי' הרע הוא בעצם שלא יש לו ערך ושייכות עם בחי' הטוב כלל וכלל (אך אינו בבחי' המות וכליון כשאול ומה"מ שנק' קץ כל בשר כנ"ל שא"ז אלא בתערובות טו"ר בחטא עה"ד שנשאר בחי' הפסולת דרע הגס הממית כו' ולא ברע זה דעה"ד קודם החטא כנ"ל וראי' לזה דבליעה זו לא הי' בבחי' אכילה שהוא כליון וההפסד כלל שהרי לא נודע כי באו כו' דהיינו רק שנתעלם ונכלל בהם הז"פ טובות בלי נודע מציאותן כלל וע"כ לא שנתוסף כח כלל בז"פ עי"ז כו' משא"כ בשאול ואבדון ומה"מ שמכלים ומפסידין וזהו עיקר כח חיותן כמזיק וטורף כנ"ל) וע"כ הי' לפלא גדול בעיני פרעה מאחר שאין לזפ"ר שום שייכות כלל לטובות דזפ"ט מהיכן הי' סיבת הבליעה הזאת (שאין זה כעלוקה שיונקת מן הפסולת המושכת ובולעת ומתה וכמ"כ ברע גמור דיצה"ר ומה"מ ששולטי' בבחי' הפגם דחטא ועון להשחית הנה"א כי זהו חלקם וגורלם וע"כ הם מחפשים מאד לקטרג בכל אשר ימצא בטוב דקדושה דוקא מן הטומאה ורע כו' ובפרט לנשמות דקדושה שמקבלים תוס' אור וחיות גדול וראי' מקברי ישראל שמטמאים וזהו עיקר טומאת המת כו' לפי שרושם דקדושה נטמא בטומאת' ע"כ כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו כו' שחושק יותר לטמאו ועובדא דר"ע חסידא יוכיח וכן מ"ש הזהרו בנחמני כו' אבל זפ"ר הללו שאין להם שייכות כלל וכלל עם בחי' הטוב דזפ"ט דקדושה למה בלעום כו' ואיך הי' ביכולת ז"פ רעות כאלו ברקות בשר כו' לבלוע בתוכם לזפ"ט הבריאות ושמינות כו') אך לפי שבמקיפי' דבחי' התוהו יכול להיות דבר והיפוכו כו' כנ"ל וד"ל. ושרש הענין הוא דבאמת מן הפתרון דחלום יובן לכאורה שלא כדומה לגוף החלום שהרי ז' שני הרעות בז' שני הרעב אף שלא נודע שני השבע כלל כי מצד עוצם הרע נשכח כל הטוב ושובע לגמרי כו' עכ"ז הרי הי' האוכל הנקבץ בשני השבע פקדון לארץ בז' שני הרעב שלא נכרתה הארץ ברעב כמ"ש ויקבצו את כל אוכל השני' הטובות כו' וכתיב ויקבוץ את כל אוכל כו' ויצבור בר כחול הים כו' וע"כ בארץ מצרים הי' לחם כו' ויוסף הוא המשביר בר לכל ע"ה וא"כ אין זה דומה לחלום שזפ"ט לא עשו שום רושם לטוב וחיות בזפ"ר כלל כו' וצ"ל שבזה הי' עיקר ענין הפתרון דחלום שכל החלומות הולכין אחר הפה שהוא פה דתיקון דשם מ"ה כו' שהוא בחי' יוסף פותר ותופר כו' שיהי' האוכל דז"ש הטובות פקדון לארץ כו' ואעפ"י שהי' הרעב חזק באמ"צ וכמ"ש הא לכם זרע וזרעתם כו'. והענין הוא דזפ"ט הללו הי' שרשם בבחי' ז"מ הטובות בעצם הטוב דקדושה שכלו חיים וטוב (כמו עוה"ב נק' עולם שכולו טוב כו' וכה"ג) וכמו בצד"ג שעבודת' הוא באוי"ר עצמי' כמו באה"ר בתענוגי' בנשמתו וגם בגופו בלב ובשר ישבע ויתענג על הוי' כמו העונג רוחני שבנשמתו ממש בשוה