קע, ב

שנעשי' לאה בחי' מקבל מיעקב כשנשא אותה ולפי שראה ששנואה לאה על כן לאה דוקא ילדה ו' בנים שהן הו' מדות שבלב חג"ת כו'. וביאור זה הנה יש להקדים תחלה במה שמצינו בס' הקבלה ענין סתירה בשרש בחי' לאה דלפעמים אמרו בשרש לאה שהוא מל' דתבונה בבחי' אחוריים דאימא והוא ענין קשר של תש"ר שמאחורים בדלי"ת שבו (והוא דלי"ת רבתי דאחד שהוא דבור שבמח' שעקבי לאה נכנס תוך ראש רחל בדיבור הגלוי שהוא בשכמל"ו וזהו א"ח דלי"ת יחוד יעקב ולאה בחול כו') ולפעמים אמר בשרש לאה למעלה הרבה מזה והוא בפנימי' בינה שנק' אימא עילאה אם הבנים ממש כו' (וזהו לאה אותיות אלה מי ברא אלה דאלקים בבינה שהן ו' מדות כל א' כלול מו' שהן ל"ו גי' לאה ע"כ לאה ילדה כו'). והענין הוא כידוע דבינה הוא מקור המדות ממש בעיקר התהוות מציאותן ובגידולם מקטנות אל הגדלות והיינו כמו שאנו רואים שלפי שכלו יהולל איש הן המדות חג"ת כו' שהילול המדות בטוב טעם ומוחי' שבהם הוא לפי ערך שכלו דוקא שהוא בחי' בינה בז"ת שבה שנק' מדות שבשכל עצמו כמו שיש שכל שמטה כלפי חסד או כלפי דין כו'. וכך יש בפרט בכל שכל שיטה לחסד או לדין וממוצע משניהם שהוא ת"ת דבינה וכה"ג ומז' מדות דבינה הללו הוא שנמצא שרש להיות נולדים ונמשכים תולדות המדות שבלב בעיקר מציאות באהוי"ר וכה"ג דהיינו לפ"ע אופן האהבה שבשכל דבינה כך יולד האהבה בלב וכן לפ"ע ואופן היראה ופחד שבשכל מטעם וסברא שמחייב לירא או לשנוא או לחיוב דבר מה כך יבא בלב בגילוי וגם בעיקר גידולם של המדות הוא רק ע"פ גידול השכל דוקא שזהו עיקר הפי' דלפי שכלו יהולל איש כמו שאנו רואים שהתינוק מדותיו קטנים מפני ששכלו קטן וכשיגדל שכלו ממילא לפי ערך יגדלו מדותיו עד שהגדול ששכלו גדול מדותיו בבחי' הגדלות ונמצא שיש חיבור וקשר למדות עם השכל הן בעיקר התהוות מציאותן שמקור חוצב התהוות עצם מציאות המדות באים מבחי' ז"ת דבינה שהן מדות שבשכל והיינו מה שהמדות שנולדו מבינה אם הבנים והן בגידול עצם מציאותן שבתחלה הן בקטנות לפ"ע קטנות השכל ואח"כ מתגדלים באמצעות גידול השכל דוקא לפי שעיקר מקור חוצבם מן השכל דוקא (שהוא פנימי' בינה מג"ר שבה שנמשך בז"ת דבינה שהוא ע' רבתי דשמ"ע ומשם למל' דתבונה שהוא ד' רבתי דאח"ד וסי' ע"ד והוא בחי' לאה שלמטה מיעקב כמשי"ת). והנה ידוע בבחי' יעקב למעלה בכלל שהוא בחי' עצם המדות דז"א שנק' ישראל ויעקב כו' שנולדו מאימא עילאה שנק' אם הבנים (והוא וי"ו הקצר שבה"א עילאה דאושיט פסיעה לבר כו') והוא בחי' לאה דפנימי' בינה שלמעלה מיעקב שמזה הטעם לא הכיר והשיג יעקב בבחי' לא"ה כלל להיות נק' עלמא דאתכסיי' בבחי' הפלאה והעלם כנ"ל. והענין הוא דאע"פ שאנו רואים שמן השכל המושג בבינה כמו במדות שבשכל בא ג"כ במדות שבלב מבחי' המוחין והטעם אמנם ודאי אנו רואים שאין שכל וטעם זה הבא בהתפעלות המדות שבלב (שנק' דע"ת המתפשט במדות) משיג כלל לעצם אור ההשכלה הרוחני'