רלז, ג

באספקלריא דלא נהרא אבל בכלי ההבטה שמאירה כתי' הביטו אליו ונהרו כו' ובהיפוך את זלעו"ז עשה האלקי' כתי' עינים להם ולא יראו כי עיני החיצונים סומין בבחי' העדר השגה כו' וגם בלעם הי' שתום העין כו' לפי שאור המקיף מסמא עיני החיצונים וע"י המסווה בצדיקי' יאיר את עיניהם כו' לאסתכלא ביקרא דמלכא ע"י אותו הלבוש כו' וד"ל. ועד"ז שארי כלי לבושי הפנים בשמיעה וריחא כו'. וכ"ז נמשך ע"י היין דדם ענבים דוקא לפי שהמרירות הוא בחי' בעלי תשובה ואעפ"י שאין עושין מצוה כצדיקי' ואמנם ע"י עליות והסתלקות נפשם במס"נ מלמטה למעלה כו' ע"י המרירות מעומקא דליבא מעוררים למעלה ג"כ בחי' לבושי הראש שמקיפים למעלה מבחי' המוחין שבראש כנ"ל וע"י מעשה הצדיקים ע"י שמחה של מצוה שהם מתענגים על ה' בבחי' ירידה והמשכה כו' מעוררים בחי' ירידת עונג העליון להיות שורה על לבושי הגוף כו' והיינו שאמרו שבע"ת גדולים מן הצדיקי' עד שבמקום שבע"ת עומדים דהיינו לנגד פנים העליונים שם אין צדיקי' גמורים יכולים לעמוד וד"ל וזהו כיבס ביין לבושו ע"י הצדיקים ובדם ענבים סותה ע"י בע"ת כו' וד"ל:

(ד) ואחר כל הנ"ל יובן הטעם שעיקר שלימות המעשה יהי' לימות המשיח דוקא כנ"ל בהיות שמבואר למעל' שלימות המשיח יהי' בחי' אדם בשלימות בכנס"י ולזה הטעם זמן הקיום של המצות בשלימות כמצות רצונך כו' בימות המשיח דוקא כו'. וביאור הדברים הנה כתי' ואדם אין לעבוד כו' ואחר שנברא האדם כתי' ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה כו' ואחר שחטא כתי' ויגרש את האדם כו' וכשנכנסו כנס"י לארץ נתקן קצת בחי' אדם כמ"ש ואלה המצות אשר יעשה אותם האדם כו' שע"י מעשה המצות נעשה בחי' אדם לעילא כמ"ש במ"א אך עדיין לא הי' שלימות האדם עד ימות המשיח דכתי' בי' ישכיל עבדי כו' וגבה מאד אותיות אדם בהיפוך אתוון ר"ת אד"ם אדם דוד משיח כידוע והיינו ג' הזמנים שיהי' בהם בחי' אדם באדה"ר ובדוד ושלימותו יהי' במשיח והוא יתקן בחי' אדם בשלימות עד שיהי' יותר נעלה גם מבחי' אדם שהי' באדם הראשון בג"ע קודם שחטא דכתי' בי' ויניחהו בג"ע כו'. וביאור ענין אדם הוא ע"ד דוגמא באדם הגשמי שהוא בן דעת ושכל ואין לנפש הבהמה ערך עמו כלל כידוע כו' כמו"כ כאשר השכל האלקי' יתגבר בנפש האלקי' ויכיר את בוראו בבחי' מוחין דגדלות בהתגלות תמידי בלי נפילה לעולם כמו שישכיל בשכל האנושי דבר המוטבע כו' אז נק' אדם לגבי נפשות השכליות דנוגה והן נחשבים בחי' בהמה לגבי' כמו שאמר כלב סר צילם מעליהם לחמנו הם כו' כי צל אדם סר מעליה' ואחד ירדוף אלף כמו שאדם אחד ירדוף אלף צאן כו' ואז יש ביכולת האדם הזה לתקן נה"ב להעלות בחי' ניצוצות דקדושה שנפלו בה ע"י שבה"כ כידוע והו"ע הקרבן שיקריבו ליומהמ"ש להעלות הכבשים והפרים כו' בהיות שאז יתגלה כבוד ה' וראו כל בשר כמו בשכל אנושי בבחי' ראי' מקרוב כו' לכך יהי' ביכולתם להעלות גם הכבשים והפרים