רו, א

רצון וחכ' ומדות כלל כמ"ש למע' שהי' הכל בבחי' א"ס כו' וד"ל):

(ד) וביאור הדברים יובן ע"ד שמצינו בנהר שיוצא מעדן דכתיב בי' ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים דמשמע פשט הדברים שבתחלה כשיוצא נהר זה מעדן היה בבחי' היחוד ולא בבחי' הפירוד ולא היה רק נהר אחד ממש ולא היה בו שרש להתחלקות לד' נהרות אך כאשר משם יפרד מן היחוד והיה לד' ראשים שהוא ההתחלקות לד' נהרות דאעפ"י שהנהר הזה אין בו שינוי בעצם מכמו שיוצא ממקורו בעדן כי לא נוסף בו מים בהתחלקותו לד' נהרות יותר מקודם שהי' רק נהר אחד אחר שד' נהרות מתחלקים מנהר זה לבד רק מפני שנהר זה נתרחק בהילוכו מעדן מקורו בא לכלל פירוד כמ"ש ומשם יפרד כו' דהיינו שנתרחק מבחי' האחדות האמיתי שבעדן בחי' התענוג הפשוט שבח"ע כו' שהיה שם במציאותו רק נהר אחד לבד ובריחוקו משם יפרד בבחי' יש בפ"ע ונעשה מקור לגבי למטה הימנו וזהו והיה לד' ראשים שבא מיד לכלל ריבוי והתחלקות לד' נהרות בבי"ע שלמטה מן האצי' לפי שהאור האלקי דעדן העליון שבנהר בא לידי ריחוק ופירוד שנפרד ממקורו הראשון בירידות המדריגות כ"כ עד שבא למטה להיות מקור לעולמות הנפרדים ממש ע"כ ממילא בא לידי הריבוי וההתחלקות (אעפ"י שאין התחלקות זאת מוסיף על העצם רק שהעצם עצמו הוא שמתחלק שהוא הנהר הראשון שמתחלק לד' נהרות כו' ואעפ"י שידוע הכלל שאין עצם פשוט מתחלק לחלקים כלל זהו כמו שהוא עדיין בפשיטותו כעצם הנפש בפשיטותה או גם עצם נקודת הרצון ותענוג שבלתי מתחלק לנטיות שונים כו' אבל כשיוצא מפשיטותו להתמזג במורכב בזולתו כמו מזיגת היסודות והרכבתם אז מתחלק דוקא (וזהו שבריבוי הכלים דוקא בא ריבוי והתחלקות האורות כנ"ל) ועכ"ז אין הוספה כלל על העצם הפשוט מצד ריבוי ההרכבות שלו שאינו רק בחינת התפשטות העצם לבד כו') ובזה יובן דגם בריבוי ההתחלקות דאורות בריבוי הכלים דוקא שם ימצא ג"כ בחי' האחדות הפשוטה שהוא עצם האור הפשוט דא"ס (כמ"ש דאיהו וגרמוהי חד כו') לפי שהריבוי והפירוד ענין אחד ממש שע"י הפירוד מתרבה וע"י הריבוי מתפרד כי ע"י ההתחלקות לחלקים רבים משם ימצא הפירוד יותר מפני שההתחלקות עצמו יחשב בשם פירוד והכל אחד וד"ל (ובאמת אין הענין כן למעלה באחדות ה' הפשוטה שממנו דוקא נסתעף הריבוי שהן מספר ע"ס ופרטי התחלקותן ליו"ד ויו"ד ליו"ד עד כמה אלפים רבבות ספירות במל' כשבא בריבוי הכלים לאין שיעור כו' ועכ"ז לא נפרדו כלל מאח"פ גם לאחר ההשתלשלות כמו קודם ההשתלשלות דאבי"ע ממש דכמו קודם הצמצום דמקו"פ היה הכל אח"פ דא"ס גם עתה ממש כן שהרי אמרו גם עכשיו אנת הוא חד ממש ולא בחושבן י"ס כלל לפי שמצד עצמות א"ס לאו מכל אינון מדות כלל והיה כל הסתעפות שלו הכל בבחי' א"ס כנ"ל עד אין שיעור ולא במציאות ספי' ומדות כלל כו' אלא מטעם הנ"ל דגם דעצם הפשוט אינו מתחלק וכשיוצא מפשיטותו בהרכבה מתחלק לאין שיעור אין זה יציאה מעצם פשיטותו כלל גם

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.