קע, א

הדמיון שבמחשבה כידוע אבל גם הוא אינו פנוי בשינה כו' והיינו להיות המח' כמו נביעת מי הנהר דניידי ואזלי ותמיד הן מתחדשים ממקורן מן המעיין בלי הפסק כלל וכמו שמי הנהר כל רגע באים מים חדשים וא"א להיות שיעמדו המים במקום א' ולא ילכו כך א"א למחשבה שלא תהי' מחודשת תמיד ממקור מאין דחכ' בבינה והוא בחי' לאה מל' דבינה ותבונה ולכך א"א לאדם שיעמוד במחשבה א' לבד ומשוטטת תמיד בלי הפסק כלל שהכל בא במחשבה בתמידות ולכך נק' לאה שנלאה להכיל מצד ריבוי התמדת השפע לפי שהמח' הוא תמיד בחי' מקבל הדברים שברצון ושכל ומדות בלי הפסק כלל כנ"ל ואע"פ שיש תענוג מחודש תמיד ברצון ושכל וכל הדברים שעולים ומתקבלים במח' מ"מ נלאה המח' לקבל מפני תמידות הקבלה כמשל הנ"ל בתלמיד לפני רבו כו' והעיקר הוא מפני שהוא תענוג תמידי שנלאה המקבל לקבל תענוג תמידי (ודוקא במח' משא"כ בדיבור שיוכל לקבל יותר מטעם הנ"ל וד"ל). ובכל זה יובן ג"כ למעלה בבחי' לאה העליונה כמ"ש ושם הגדולה לאה שהוא בחי' מחשבה עליונה כמו שנאמר מה מאד עמקו מחשבותיך וכה"ג א' כי לא מחשבותי כו' דבחי' אותיות המח' זו נובעת תמיד בבחי' מקבל מבחי' אורות דאו"א וא"א וע"י דאצילות דאו"א זיווגייהו תדיר ונק' תרדל"מ כחדא שריין כו' והוא עונג שבחכ' שנק' אין שנמשך לבינה בתמידות ומבינה למדות כו' ובלב מתגלים הרצון ותענוג העליון שלמעלה מחו"ב דאצילות שנק' א"א וע"י כידוע והכל עולים במח' בבחי' משפיע והמחשבה בחי' מקבל מכולם ע"כ נק' לאה לשון נלאה שנלאה לקבל התענוג בתמידות מיח"ע דאו"א וא"א כו' דזיווגייהו תדיר בלי הפסק כלל כמעיין הנובע בתמידות וכמו ונהר יוצא מעדן יוצא בתמידות מהעלם העונג העליון דח"ע לגילוי בחידוש תמידי כנ"ל (וכידוע בטעם זה דיחוד או"א הוא בתמידות דל"מ לעלמין דהיינו מאין דחכ' ליש בבינה הוא לצורך שפע העולמות כו' וכידוע בענין מחדש בכל יום מע"ב כמ"ש בראשית ברא אלקים בחכ' דבראשית ברא אלקים בחי' בינה דאבא א' לאימא כו' ואם הי' נפסק היחוד דאו"א אפי' רגע לא הי' קיום לעולמות כלל) ומקום יחודם הוא במח' שנק' מל' דתבונה (וכמו שרואים בחוש שא"א להביא העלם השכל לגילוי בהשגה דבינה מאין ליש כ"א ע"י המחשבה דוקא שבה דוקא נתפסת ונקלטת ההשגה של המושכל דחכמה כו') וע"כ נק' המחשבה דוקא בשם לאה שנלאה להכיל ולקבל השפע מצד תמידות הקבלה שבא מצד תמידות השפע דחו"ב מאין ליש כנ"ל וד"ל:

(ה) והנה אחכ"ז יש להבין למה לא הכיר יעקב במעלת ומדרגת לאה כנ"ל להיותה מופלא ונעלם מן ההשגה כו' אחר שמבואר למע' דבחי' לאה שהוא המח' הוא בחי' מקבל מהכל בגלוי צירופי אותיות ממש וע"כ נק' לאה שנלאה להכיל כו' א"כ למה לא אמר יעקב אעבדך בלאה ז' שנים ויעקב הוא בחי' המדות שבלב כידוע. אך הנה שרש הענין שיש ב' מדריגות בלאה א' למעלה מבחי' יעקב כנ"ל אשר ע"כ לא הכיר והשיג בה כלל והב' למטה מבחי' יעקב

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.