קסד, ג

בחכ' ידיעא כלל וע"ז אמר והחכ' מאין כו'. פי' ח"ס דא"א שנמצא מאין דעצמות א"ס ממש ולזה כינו ג"כ בשם מאמר דבראשית נמי מאמר הוא (והוא בחי' אות היו"ד דח"ע עצמו כמשי"ת) וזהו שארז"ל עמ"ש ה' צבאות אות הוא בצבאות שלו פי' בצבאות שלו היינו רבוא רבבות העולמות דבי"ע שנתהוו מאותיות וצירופים דדבור העליון בי"מ בכלל ובפרט ולהיות שכללות כל האותיות וצירופים העליונים באור שכל וחכ' אחת הכוללם יחד כמו בחכ' שבדבור האדם וגם החכ' הזאת נק' גם הוא בבחי' אות א' לבד כמו אור השכל המושג ומובן מכל רבוי הצרופים שבדבור שאינו רק כמו אות א' שנמשך מן עצם אור השכל הרוחני שבמוח שנק' חכמה בראש כנ"ל וגם עצם אור החכ' שבראש נמשך מאין דבחי' העצמו' רק בבחי' אות א' שהוא היו"ד כי עצמותו ית' למעלה גם מן החכ' הנ"ל ולכך אמר לית מח' תב"כ אפי' מח' הקדומה כו' וע"כ אמר גם על חכ' זו הקדומה בראשית נמי מאמר הוא כנ"ל. וזהו שאמר אות הוא בצבאות שלו אות א' לבד שכולל כל הצבאות העליונים שנמשכו מאותיות הדבור והוא מאמר א' דבראשית דהיינו ח"ע וח"ת שמאין דעצמות נמשכו רק בבחי' נקודה דאות היו"ד לבד ויתפרש אות זה בב' אופנים א' לשון אות ממש להיותו רק אות א' דיו"ד דחכ' שכולל כל הצירופים דמע"ב שהוא מאמר דבראשית כמארז"ל והלא במאמר א' יכול כו'. ופי' הב' לשון אות וסימן שהוא דבר המצויין לאות שהוא נבדל בערך מהכל וזהו מה שיו"ד זה דח"ע וח"ת שבי' מאמרות מאין דעצמות א"ס ב"ה שהוא ית' נבדל בערך למעלה גם מבחי' המקור דח"ע ולכך אמר אות הוא בציון נבדל בערך בצבאות שלו שמתהווים הכל רק מחכ' ושכל א' שבח"ע וח"ת והוא ית' קדוש ומובדל מהם בערך לגמרי כנ"ל וד"ל:

(ג) וזהו ויקח מאבני המקום. פי' אבני המקום הן בחי' האותיות שנק' אבנים מטעם שהן רק בחי' דומם לבד לגבי אור השכל והחכ' ששורה בהן כנ"ל. ופי' אבני המקום הוא בחי' אותיות העליונים שהן בחי' כלים לאורות דעולם האצי' בכללות שנק' מקום העליון שהוא בחי' ו"ק העליונים דאצי' בכלל וכמו שאמר ברוך המקום כו' וכמארז"ל הוא מקומו ש"ע ואין העולם מקומו כמ"ש הנה מקום אתי כו' וכמ"ש לך הוי' הגדולה והגבורה כו'. וזהו ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש שהוא לאחר סיום הארת האצי' בבי"ע כמ"ש בזוהר ויקח מאבני המקום כו' (ובסוף אמר ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים כו') ואמרז"ל דיעקב עשה מכל האבנים אבן אחת וזהו וישם מראשותיו שהוא רק אבן א' שעשה מכל אבני המקום ההוא וישם אותה מראשותיו כו' והענין הוא דכל האותיות שנק' אבני המקום העליון דאצי' נכללו כולם באור החכמה שבדבור שהוא רק אות א' דיו"ד שכוללם יחד כנ"ל שהרי גם היו"ד אות היא אלא שמובדלת מכל האותיות במה שאין בה אורך ורוחב כלל רק נקודה א' לבד שזהו בחי' הביטול דבחי' מ"ה דחכ' כמ"ש והחכ' מאין תמצא כנ"ל וע"כ אינה רק בחי' נקודה א' לבד (שהוא בחי' ח"ע שהוא חכ' שבכתר כנ"ל).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.