קנ, ג

בנשמע בקבלת הרצון בגילוי המקיף דתענוג הנעלם שבמשפיע למקבל כנ"ל וד"ל. וזהו מה יפית כו' וד"ל. ומה נעמת זהו ביום שמחת לבו בבנין בהמ"ק דשלמה. ובנין בהמ"ק דלעתיד שיהי' שלימות הבירורים דרפ"ח כו'. ע"י תו"מ שבבחי' אדם כמו במצות שבארץ ישראל. וכקרבנות בבהמ"ק שהן בירורים דאו"ח שנעשו מלבושים דק"נ בחי' העלאה דאו"ח בחי' מקיפים שנקר' קישוטי כלה. כמו כל שבחים דשה"ש שהן הכל בציור דקומת אדם דכנ"י כמו ישקני מנשיקות פיהו כו' שהנשיקה הוא הבא מהבל הלב. מחמת שלא יכיל כלי הלב האהבה בבחי' או"פ והוא מקיף דאו"ח. וכן לריח שמניך בחי' הריח הוא העולה באו"ח להשיב הנפש. וכריח שמן הטוב. וכריח הבושם כו'. וכך הוא הריח מבירורים דרפ"ח. כמו בריח קטורת וריח הקרבנות שנקרא ריח ניחוח לה' כו'. וכן מה נאוו לחייך בתורים כו' שהן קישוטי כלה בפניה להאיר אור המקיף דיופי הפנים שזהו מברורים דתורה שבע"פ. וכמ"כ שנייך כו'. כחוט השני שפתותיך כו'. וריח שלמותיך כו'. וריח אפך כו'. שערך כו'. עד מה יפו פעמיך בנעלים כו'. כשעולין לרגל. ועד"ז כל עניני השבחים בציור קומה בעיניך יונים כו' הכל בבחי' מקיף דאו"ח. וכך מלמעלה למטה ממשפיע למקבל במקיף דאו"ח דנשיקת הפה. ועיניו כיונים כו'. וכה"ג. וכן בשבחים דקומת המשפיע. ראשו כתם פז קווצותיו כו' שוקיו כו' (ופ' זה דמה יפית כו' אמר אחר שמדבר בשבחים דקומה דכנס"י מלמטה למעלה מה יפו פעמייך כו' עד ראשך כו') וזהו וביום שמחת לבו משלימות הבירורים דמצות שהתענוג מזה עולה בבחי' או"ח שבלתי מתיישב בכלי הלב. וע"ז אמר מה נעמת בנועם ועריבות התענוג שלא יכיל הכלי כנ"ל. ומכללות שניהם במקיף דאו"י ואו"ח הוא שנקרא אהבה בתענוגים שזהו בחי' התכללות דתענוג דמקיפים דאו"י דמשפיע ואו"ח דמקבל (כמו בחי' שעשועי' כנ"ל וכמו הנשיקין דמשפיע ומקבל שמתכללים התענוגים דאו"י ואו"ח יחד כנ"ל):

(ד) ומעתה י"ל מ"ש לשון אהבה בתענוגים דהלא האהבה במדות שבלב דוקא. וידוע דמדות שבלב נולדים מהשכל והשכל הוא למטה מתענוג העצמי שהוא למעלה מהשכל וטעם. וא"כ איך אמר אהבה בתענוגים דמשמע דגם באהבה שבלב יש מבחי' מקיף דתענוג הפשוט דאו"י ואו"ח שאינם מוגבלים ומתיישבים בכלים כלל כנ"ל. אך הענין הוא דבאמת גם במדות שבלב יש ג"כ בדוגמא זו דב' אופנים הנ"ל במקיפים דתענוג דאו"י ואו"ח כנ"ל. הגם שמדות שבלב נולדים מן השכל שבמוח כו'. שהרי אנו רואים שיש בהתפעלות המדות שבלב ב' מדריגות דחו"ג דאו"י ואו"ח ע"ד הנ"ל בבחי' התענוג העצמי שלמעלה מהשכל. דהנה אנו רואים שיש ב' מדריגות במדות האהבה. שהן חו"ג. בחי' החסדים שבאהבה היינו ההמשכה וההתפשטות חוץ ממנו בבחי' קרירות. והוא כטבע המים ממש שיורדים ונמשכים בתמידות ומתיישבים ונחים בכלי'. לפי שטבע המים לדבק כו'. כך האהבה שנמשכת כמים כאשר יומשך הלב באהבה ודביקות לדבר הנאהב לו (שנקרא דער קלע(ף ער קלע(ט זיך זייער אריין אין דער זאך כו'). כמו