רה, ד

הריבוי כ"כ אלא במיעוט יותר וכל שהוא רחוק בהשתלשלות יותר בבחי' הפירוד ויש יותר גם הוא נמצא בבחי' הריבוי ביותר כי בחי' הפירוד והריבוי הכל א' והא בהא תליא דע"י הפירוד בא הריבוי ומריבוי בא הפירוד והוא מה שמן ההתחלקות לחלקים רבים ביותר יותר ימצא שם הפירוד והיש לפי שע"י הריבוי וההתחלקות ביותר שם ימצא הפירוד בין זה לזה כי קודם שמתחלק הדבר לחלקים אין שם בחי' פירוד כלל אלא התכללות וכמו"כ כל מה שיפרד בפירוד יותר יותר בא להתחלקו' וריבוי ונמצא דע"י הפירוד מתרבה וע"י הריבוי מתפרד כו' כי הריבוי עצמו פירוד יחשב והפירוד יחשב ריבוי דהכל אחד ולהיפוך במקום האחדות שם ההתכללות והיחוד היפך הריבוי והפירוד וא"כ במקום אחדות אין ריבוי והתחלקות ובמקום ריבוי והתחלקות שם הפירוד היפוך האחדות וא"א שימצא האחדות והיחוד במקום הריבוי וההתחלקות כי ב' הפכים הן מאחר שהריבוי והפירוד אחד הוא כנ"ל וד"ל. ולפי"ז הרי יובן ממילא דכל שקרב לבחי' האחדות יותר שם אין ריבוי והתחלקות כ"כ וכל שרחוק מעט יותר מן האחדות ימצא שם הריבוי יותר שהוא בא מסיבת הפירוד מעט היפך האחדות מטעם הנ"ל וד"ל. וזהו הטעם שבחי' יחידות בכתר שהוא עליון יותר וקרוב יותר אל האחדות הפשוטה כו' והעשירות בחו"ב שרחוקים מעט יותר מן האח"פ כו' מתרבה ומתחלק ליו"ד כו' והמאות במדות כו' ואלפים במל' האחרון יותר לפי שכל שהאור נתרחק יותר בהשתלשלות מן האחדות יותר בא לידי ריבוי והתחלקות ונמצא שמן הפירוד בא הריבוי והריבוי מן הפירוד כנ"ל (ולפעמים מצינו להיפוך דהאלפים ורבבות בכתר כמו ואתא מרבבות קדש והמאות בחו"ב ועשירות במדות ויחידות במל' כו' דהנה מבואר למעלה שאין הפרש כלל בין בחי' או"י לבחי' או"ח שבבחי' או"ח כנ"ל דתחתון מתכלל בעליון וכהתכללות המעשה בדבור ודבור במח' כו' עד העליון יותר שהוא הרצון והתענוג שם האחדות יותר שבבחי' או"ח כל שהולך ועולה למעלה מתקרב אל האחדות יותר וע"כ היחידות בכתר כמו אחת ושתים אחת בכתר ושתים בחו"ב ושלש חב"ד כו' וכמו"כ בבחי' או"י שהאור יורד ומתרחק יותר מן האחדות שם הריבוי יותר וכל הקרוב יותר שם המיעוט דא"כ היחידות בכתר והאלפים במל'. אך מ"ש לפעמים דהאלפים בכתר כו' מבואר במ"א שעיקר ההפרש בזה הוא בין בחי' האורות לבחי' הכלים משום דעיקר ההתחלקות וריבוי בא מצד ריבוי הכלים יותר שהן האותיות כידוע ובמל' הוא ריבוי האותיות יותר כמ"ש בס"י מכאן ואילך צא וחשוב עד אין שיעור כו' ע"כ האלפים ורבבות במל' (שבמל' נעשה ו' אלפים רבבות ספיראן כו' ונק' שיעור קומה כו') אבל בכתר הכלי במיעוט יותר ולכך נק' אחת ולהיפוך באורות האלפים בכתר והמאות בחו"ב כו' לפי שרק חלק היו"ד שהוא מל' שבעליון נעשה כתר לתחתון כו' עד שהיחידות במל') (ומ"ש אנת הוא חד ולא בחושבן י"ס היינו בריבוי דא"ס דהיינו שהיה נמשך ממנו רבבות אלפים ספירות עד אין שיעור ולא בחושבן י"ס לבד כו' (וכמו לתבונתו אין מספר) והיה נמשך אלפים ורבבות מציאות אורות שאינם במציאו'