קסד, ב

ליש אבל לגבי בחי' אור האצי' עצמו שבמדות וחכ' ורצון כו' נק' רק בחי' דומם לבד כמו דמיון האבנים למטה (וזהו אבן מאסו הבונים שהן חו"ב דאצי' שבנו בנין המל' שנק' אבן א' ב"ן בחי' דומם שבאצי' כו' וגם בבנין חוה דאו"א תקינו לה כו' כמ"ש ויבן ה' אלקים את הצלע הרי הצלע הוא עצם שהוא בחי' דומם ממש) לפי שהעולמות שנמשכו מאין ליש הרי הן בבחי' גבול ומדה הווים ונפסדים כו' ואין להם ערך כלל וכלל לגבי עצמות אור א"ס שבאצי' בע"ס דאיהו וחיוהי חד כו' ע"כ הוצרך להיות השפע מאצי' לבי"ע רק ע"י בחי' האותיות לבד שהן בחי' דומם לבד דא"א שיומשך מבלתי בעל גבול להיות התהוות בעל גבול כ"א ע"י בחי' האחרונה שבאצי' שנק' דומם (כידוע דכל עולם כלול מדצח"מ וגם עולם האצי' כלול מדצח"מ וא"כ א"א לבא השפע כ"א מבחי' דומם שבאצי' ולא כמו הדומם כאבן גשמי אלא כדומם שבאותיות הדבור) שאם היה נמשך האור והשפע ממדות דאצי' עצמו היה הכל בבחי' א"ס שבאצי' כו' וע"כ כל התהוות העולמות לא נמשך רק מבחי' אותיות הדבור העליון לפי שנתצמצם האור וחיות האלקי בהן עד שאינו אלא בבחי' דומם לבד לגבי עצמות אור הא"ס (אע"פ שנתהוו מהם מלאכים בשכל ומדות כמו שנשמת אדה"ר נתהווה מהבל לבד כמ"ש ויפח באפיו נשמת חיים כו' כך אמר וברוח פיו כל צבאם שנתהוו מהבל אותיות הדבור העליון כמ"ש באריכות (בפ' חיי שרה) בענין ה"א דאתא קלילא כו') וזהו כמשל אותיות הדבור של אדם שהן רק כמו בחי' דומם לגבי אור השכל המלובש בהן (אע"פ שיובן מהם שכל וסברא למקבל לזולתו וכן התפעלות המדות יעשה רושם בדבור כדברים שיוצאים מן הלב זהו רק דרך מעבר בלבד כו' אבל גוף האותיות אין להם שייכות ויחוס עם השכל והמדות כמ"ש באריכות בפ' בראשית בפ' וייצר כו') וכמ"כ יובן למעלה בדבור העליון שנק' בחי' דומם לגבי החכמה שמלובש בו וטפלים ובטלים לגבי הארת החכמה שבהן (כסוס לגבי רוכבו כמ"ש במ"א שהאותיות נק' סוסים כו') כמו אותיות דבור האדם שבטלים לגבי השכל כו' (כנ"ל שזהו כאדם שיושב בבית של אבנים ולפי הנ"ל אין המשל דומה עם הנמשל רק משל זה הוא באותיות דתושב"כ שנק' היכלא כאדם שמעמיק שכלו באותיות שכבר כתובים בספר שנעשו האותיות כלים לשכלו כו') ומכ"ש שהאותיות הללו גם עם החכ' שבהן נק' דומם לגבי עצמות החכ' שבראש שלמעלה הרבה מחכ' זו שבדבור כמו עד"מ באדם שהשכל שבמוח נמשך ממנו רק הארה בעלמא לאותיות דבורו שנק' חכ' בסוף וא"א שיבא עצם אור השכל שבמוח בדבור כו' וכך רק הארה בעלמא נמשך מחכ"ע דאצי' לחכ' שבדבור וכמ"ש בזוהר חכמו' ח"ע דאתמשך בח"ת כו'. וזהו שאמר דבראשית נמי מאמר הוא דהיינו בחי' ח"ת שביו"ד מאמרות שנמשך מח"ע שבראש שנק' גם הוא בשם מאמר אלא שכולל כל היו"ד מאמרות וכמ"ש והחכ' מאין תמצא פי' ח"ת דמע"ב מאין דח"ע שנק' חכ' בראש תמצא וגם בחי' ח"ע דאצי' נמשך מלמעלה מן החכ' שהוא עצמות המאציל שנק' חכים ולא