קנ, ב
מצד קוצר הכלי מהכיל. ומצד תגבורת העונג שמופלא ביותר. וע"כ עולה ויורד במוח ולב כשלהבת העולה ויורד כו' (כמו במ"ת שעכ"ד פרחה נשמתן כו' וחזר רוחם בטל תורה. וכן בעונג האלקי במוח ולב בתפלה. כמו צמאה נפשי כמה לך כו' כלתה כו'). אבל תענוג שבאו"י בבחי' או"פ מתיישב הוא בכלי המוח ולב כמים שנחים בכלי כו'. עד שישבע מעונג זה. כמו ישבעו ויתענגו כו'. וכעונג דעוה"ב. וכעונג דסעודת שבת. וכן בתענוג הנשמות בג"ע שנהנין מזיו כו'. וכמ"ש דוד כמו חלב ודשן תשבע נפשי. וזהו מבחי' מקיף דתענוג שבהעלם באו"י שמתיישב ומתפשט. וכקבלת הגדולה והעושר בלא מדה כו'. ומכ"ז יובן כללות ענין דאהבה בתענוגים שזה האהבה דמשפיע למקבל והתכללות דב' מקיפים דחו"ג דתענוג דאו"י ואו"ח יחד. וכמו בחי' השעשועים כו'. וכמו כמשוש חתן כו'. (וכן השחוק הוא תענוג שכלול מחו"ג דמקיף דתענוג דאו"י ואו"ח במשפיע ומקבל. כמו בתענוג הנפלא ביותר ימלא שחוק ובדיחות שיכילו מכל צד כר"ב דלא פסיק חוכא כו' וכמו משחק עם לויתן. ויצחק מצחק עם רבקה כו'. ובמקבל כדוד שאמר ושחקתי לפני ה' כו'. וכן בתורה שהיתה שעשועים כתיב משחקת לפניו ותשחק ליום אחרון וכה"ג וד"ל):
(ג) וזהו מ"ה יפית ומ"ה נעמת כו'. מ"ה זה. ענין הפלגה והפלאה שלמעלה מהמדה ושיעור שבלתי מוגבל ומתיישב בכלי כלל וע"כ גם באהבה בתענוגים היא מבחי' המקיפים דאו"י ואו"ח יחד שבלתי מוגבל ומתיישב בכלי כלל. והענין הוא שגם ביופי יש עונג המוגבל לפי אופן היופי הבא בתואר ומראה בציור האברים. כמו ביופי העינים ולחיים והחוטם ופה וציור כל האברים שהם בתמונת אדם כאשר המה בהתכללות ומזיגה נכונה כנ"ל. שזהו בחי' התלבשות האורות בכלים דוקא שנקרא תואר ומראה. ולמעלה בכנס"י הן מעשה המצות באוי"ר ומוחין כפי המדה של ציור אדם יפה בתואר ומראה. אך יש יופי שלמעלה מהכלי והוא בבחי' מקיף דרצון ותענוג שלמעלה מהשכל וטעם שבלתי מוגבל במוח ולב ואברים. והוא כמו החן שביופי שלמעלה מהטעם. ע"ז אמר מה יפית ענין הפלגת היופי והחן שלמעלה מהגבלת היופי בתואר ומראה הנראה לעין כו'. וע"כ התענוג באהבה דמשפיע למקבל ג"כ בבחי' מקיף דאו"י ואו"ח כנ"ל וד"ל. וזה היה במ"ת כשאמרו ישראל נעשה ונשמע. שהיה בהם בחי' ביטול הרצון מכל וכל לקבל כל אשר יגזור אומר ברצון וחכמה שבתו"מ שזהו בחי' כתר שבכתר שלמעלה מבחי' המוחין ומדות דאדם. וכאהבת המקבל למשפיע בביטול כל העצמות בבחי' העלאה דאו"ח כנ"ל שנקרא מקיף דאו"ח. שזהו שרש ומקור ליופי שבמוחין ומדות ואברים שבאין בהגבלת הכלים בתואר ומראה. וע"כ כמה"פ כו' נמשך להם ג"כ מבחי' מקיף דתענוג ורצון העליון באמרו אנכי כו'. שז"ש ביום חתונתו שנקר' חתן משפיע בבחי' או"י דתו"מ שהוא בחי' הת"ת כמ"ש כחתן יכהן פאר. שזהו ממקור אור פני מלך באו"מ דתענוג דאו"י הנעלם שלמעלה מהכלי דחכ' ומדות כו'. שהאיר כמו שהוא בלי גבול וצמצום כלל. וזהו כתרים דנעשה ונשמע דכתר דאו"י הוא
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.