קמג, ב

גילוי ההעלם דמים שהי' מכוסים ונעלמים בעפר הארץ באו לידי גילוי לבד מן ההעלם כו' הרי מ"מ מבואר למעלה שיש ב' הפכיים ממש בבחי' הגילוי מן ההעלם למעל'. הא' בחי' גילוי ההעלם מלמעלה למטה דווקא שנעשה ע"י בחי' החסדים דאו"י דוקא. והב' בחי' הגילוי מן ההעלם מלמטה למעלה שנעשה ע"י בחי' הגבורות דאו"ח דווקא. וההפרש שבין זל"ז היא בבחי' ב' הפכיי' ממש שע"י בחי' החסדים נמשך ונתגלה האור העליון מהעלם העליון למטה בגילוי אור שזהו בחי' או"י שהולך ויורד מלמעלה למטה דווקא כנ"ל וד"ל. וע"י בחי' הגבורות דאו"ח נתגלה מן ההעלם שלמטה לעלות מלמטה למעלה שיוכלל האור בעצמו' כו' ואע"פ שענין החפירה בארץ הוא כמו ענין גילוי ההעלם שלמטה דווקא שהוא בבחי' גבורות דאו"ח וא"כ איך הי' עובדא דאברהם בחי' החסד בחפירות בארות שלו שהוא ההיפוך מזה בבחי' גילוי ההעלם שלמעלה כו' וכנ"ל. אלא צ"ל שיש ב' מדריגות בחפירות בארות בכלל א' בבחי' החסדים שהן הנק' מים עליונים שהן בחי' מי חסדים העליונים שבאצי' והוא ענין הנ"ל בבחי' המשכת אה' העליונה למטה מטה עד שיתעוררו גם בעולמות הנפרדים באה' וכמו ב"ק מכרזת בכ"י ויום שובו בנים שובבים ומעורר את האהב' בלב כל אחד שזהו מה שש"ש מתאהב גם למטה מטה ביותר כנ"ל. שזהו בחי' גילוי ההעלם מלמע' למטה כנ"ל וזהו בחי' חפירות בארות דאברהם איש החסד כנ"ל העליון (והוא כמו שידוע ומבואר במ"א בהבדלת הרקיע בין מ"ע למ"ת כמ"ש יהי רקיע בתוך המים כו' וע"י הבדלה זו נעלה מ"ע למעל' ומ"ת ירדו למטה בתהום רבה וע"כ בחי' מ"ע הללו הוא שיורדים למטה בנהר שיוצא מעדן ומשם יפרד לד' נהרות כו' וזהו הנק' מ"ע שבארץ כשחופרים מוצאים מים מיד שאין זה מימי התהום כלל אלא מ"ע דווקא וזה הי' ענין החפירות בארות דאברהם שהוא בבחי' החסדים דווקא שיתגלה אור חסד העליון דבחי' מ"ע הנ"ל שהיא האה"ר הבאה מלמעל' למטה ונק' גילוי ההעלם מלמעלה למטה כנ"ל) אבל ענין חפירת בארות דיצחק הי' בבחי' הגבורות דווקא כנ"ל שזהו ענין העלאה דמ"ת שבתהום שבוקעים ועולים מלמטה למעלה בבחי' הגבורות דאו"ח הן שנק' מ"ח דווקא להיותן בוקעים בעפר הארץ מלמט' מבחי' מ"ת דמי התהום שמתחת לארץ שהן היפוך הטבע דמים היורדים בבחי' או"י מגבוה לנמוך אלא אדרבה עולים בבחי' או"ח כטבע האש לעלות מלמטה למעלה בתגבורות גדולה כנ"ל וזהו כמו ענין התפעלות התשובה מלב נשבר מקרב ולב עמוק או כמו הצעקה בתפלה בהעלאות נקודת הרצון שעולה מלמט' למעל' דווקא כנ"ל במדרגה דיצחק. וזה כמ"ש לע"ל והי' ביום ההוא יצאו מ"ח מירושלים חציים אל הים הקדמוני. היינו ע"י התשובה שעולים בחי' מ"ת שנק' מ"ח דווקא וכמ"ש בזוהר דמ"ת בוכין אנן בעינן למהוי קדם מלכא (לפי שגער בהם בנזיפה לירד למטה כמ"ש יקוו המים כנ"ל). והי' למעלה כמו קודם שהבדיל הרקיע שהי' מ"ע ומ"ת דווקא יחד בתערובות כמ"ש במ"א ע"כ הן בוכין שיעלו למעלה קדם מלכא ממש ובכי' זו בא בהעלאה בתגבורת גדולה לעלות למעל'. וז"ש ויצאו מ"ח מירושלים להשפיע לים הקדמוני שהן בחי' מ"ע שמעל

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.