רה, ג

עד עה"ע הראשון שנמצא כולן בבחי' הביטול בעצמות המאציל. ואופן הב' היינו בבחי' ירידות העליון בתחתון בהשתלשלות והתלבשות דעילה בעלול הימנו שיורד מגבוה לנמוך מלמעלה למטה במיעוט האור עד סוף הכל כנ"ל ואע"פ שהן ב' הפכים דחו"ג מ"מ אותן חלוקי המדריגות מעליון לתחתון שיש לפני בחי' ההשתלשלות דאו"י מלמעלה למטה שיש בהן כמה רבבות מדריגות זה למעלה מזה שהעליון יותר וקרוב יותר אל העצמות יש בו בחי' הביטול בא"ס יותר (כאור הרצון שנק' כתר שמתבטל יותר בעצם הנפש כו') והרחוק יותר ביטול שלו אינו כביטול הקרוב. כך הוא חלוקי מדריגות באופן בחי' הביטול גם בבחי' ההשתלשלות דע"ס בבחי' או"י מעליון לתחתון שגם אחר ההשתלשלות והתלבשות מעליון לתחתון יש בהן רבבות מדריגות באופן בחי' הביטול לאין האמיתי שהקרוב ועליון ביותר לאחדות דא"ס האמיתי שם הוא בבחי' הביטול והתכללות בעצמות א"ס יותר והרחוק יותר בירידת המדריגות הוא נראה במציאות יש ודבר (כמו בהתלבשות הרצון בשכל וטעם הרי הרצון בבחי' ביטול והתכללות בעצמות הנפש והשכל נראה יותר במציאות דבר וכן בהתלבשות השכל במדות יש בחו"ב ביטול לאין דכתר יותר והמדות נראים יותר בבחי' יש עד סוף מעשה הרחוק יותר שנראה ליש ממש כנ"ל) ואין הפרש כלל בין ב' אופנים הנ"ל אלא שבע"ס דבחי' או"ח שקודם ההשתלשלות מה שנמצא בהן רבבות מדריגות היינו בעילוי אחר עילוי מתחתון לעליון בהתכללות זה בזה מלמטה למעלה כנ"ל (דהרצון כלול בעצם הנפש והשכל נכלל ברצון ומדות נכללים בשכל ומח' במדות ודבור במח' ומעשה בדבור) כמו כאשר עולה ברצון האדם לבנות בנין ולא בנה עדיין שסוף מעשה עלה ברצון כו' בבחי' או"ח אבל כאשר מתחיל לקיים רצונו לבנות הבנין בפו"מ אז נהפוך הוא שיורד הרצון ומתלבש בשכל כו' עד שהמעשה בבנין בפו"מ בו מלובש הכל ועכ"ז הרצון שולט בשכל ושכל במדות ומדות במחו"ד עד סוף מעשה שאינו עושה רק כפי הדיבור ומח' ודבור ומח' נגררים אחר המדות והמדות אחר השכל והשכל אחר הרצון והרצון אחר בעל הרצון שמזה נראה בחוש שגם בירידת האור בהשתלשלות מעליון לתחתון מרצון לסוף מעשה שכל שיוצא למטה יותר יותר הוא בבחי' הפירוד ויש וכל העליון יותר הוא בביטול יותר כנ"ל מ"מ העליון שולט על התחתון גם בהיותו בבחי' הפירוד יותר כשכל שבטל לגבי הרצון המלובש בו והמדות בטלים לשכל כו' עד סוף מעשה שאינו רק כפי הרצון וז"ש כל אשר חפץ ה' עשה כו' כמו בע"ס דאו"ח שסוף מעשה עולה ברצון ואינו ניכר במציאות כלל כנ"ל דהכל אחד רק שבאו"ח היינו מלמטה למעלה ובאו"י הוא מלמעלה למטה ואין הפרש כלל ביניהם לענין חילוק המדריגות מעליון לתחתון בבחי' הביטול שכל הקרוב יותר יותר הוא בבחי' הביטול ועכ"ז העליון שליט בתחתון כנ"ל וד"ל. וממילא מובן מכ"ז דכמו שכל העליון יותר יותר הוא בבחי' הביטול וההתכללות כלפי העליון הימנו כך הוא ג"כ בענין הריבוי במספר והמיעוט דכל שעליון יותר בהשתלשלות שאינו בבחי' הפירוד כ"כ גם הוא אינו בבחי'