קעו, ד

בבחי' יחידה שבנפשו וכידוע בענין גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי' כו' שאם היה בגילוי גמור היה צדיק גמור בכל דרכיו כו'. ואמנם אפס קצה אור תוקף האמונה מאיר מן ההעלם לגילוי בבחי' הדעת והכרה הנ"ל במוח ולב והוא מה שנקבע אחדות ה' בלב ומוח כללות נש"י בהכרה והרגשה גמורה כאלו רואה ממש וזהו לפרקים בכל עת ושעת הכושר ובמועדים ושבתות וכה"ג. אך ברוב הזמנים אין זה בא בגילוי גמור בהכרה שבלב ומוח בבחי' ראי' הנ"ל אלא רק בבחי' הודאה במוח במחשבה בעלמא כמו שאומרים מודים אנחנו לך שאתה ה' אלקינו כו' וכן בק"ש שמייחד יחוד אלקות בא' שמע ישראל כו' בע"ס דאצי' איך שמיוחדים במאציל וכן מאצי' לבי"ע ביח"ת דבשכמל"ו ואע"פ שאין זה נתפס בהכרה וראיה בלב ממש מ"מ נתאמת הדבר מאד במחשבתו במוחו וגם בלבו בבחי' הודאה שבשכל ובלב יש בזה בחי' ביטול בחיצוניות עכ"פ שהוא ההסכם לקבלת עומ"ש באהבה בכל לבבך ובכל נפשך כו' וד"ל ומזה יכול להתפשט גם כל היום גם בטרדתו בעסקיו מאד שיהיה סור מרע בפ"מ ועשה טוב בכוונה ורעותא דליבא מאהבה שנשאר רושם בעלמא מאוי"ר שבק"ש והוא אשר מאיר בכאו"א מישראל רק לענין המעשה בלבד. אך א"כ לא היו חוטאים כלל והיו הכל צדיקים בפ"מ עכ"פ ואינו כן כנ"ל. הענין הוא מטעם הנ"ל שבבקר שמאיר בנשמת כאו"א מבחי' האמונה שנמשך מן האבות בירושה כנ"ל זהו רק בבחי' ההעלם מאד ביחידה לבד וכדי שתאיר מן ההעלם לגילוי גמור בהכרה וראיה שבלב כנ"ל צריך שיהיה ע"י ממוצע שעל ידו יוקבע אחדות ה' בלב כנ"י בלב הפנימי כמו שהיה באבות וכמו שיהיה לע"ל והנה הממוצעים לזה הן הנה השבטים ששרשם בעולם הבריאה בבחי' עלמא דנוק' והן הממשיכים לכנ"י ממדריגת האבות ממש כו'. והענין הוא כידוע דהשבטים הן למטה מן האבות שאין קורין אבות אלא לשלשה שהן בבחי' השרשים והשבטים הן הענפים כמו ענפי שבטי האילן דהגם דנופו בתר עיקרא גרירא מ"מ כאשר מושכים הענף והשבט יכולים להמשיך גם השרש שגם עיקר האילן וגופו נמשך אחר הענפים כשנמשכים ונכפפים למטה כו'. וכך יובן למעלה בשרש השבטים שהן אורות הנמשכים מן הג' אבות שהן מרכבה באצי' ממש כנ"ל שמהאבות בעצמם לא יכלו כנ"י לקבל בחי' אחדות ה' שיוקבע בלבם בבחי' ביטול כמוהם שהן בבחי' מרכבה (ועוד מטעם שנפסק הארת הקו"ח מאצי' לבי"ע) אלא ע"י אמצעות השבטים דוקא שהשבטים מקבלים מן האבות מאצי' לבריאה כענפי האילן שמושכים גוף האילן כנ"ל והוא בחי' מרכבה תתאה די"ב בקר בים של שלמה ולמעלה היינו מרכבה דפני אריה כו' שכל אחד ואחד כלול מג' אבות חג"ת כידוע ויש בשבטים מבחי' האבות ממש בעלותם בבחי' האצי' כמ"ש ששם עלו שבטים שבטי י"ה להודות לשם הוי' דאצי' ממש ואח"כ הן יורדים מאצי' לבריא' ומבריא' ליצי' עד סוף עולם העשיה להאיר ולהמשיך גילוי אחדות ה' בלב ומוח כאו"א בבחי' הכרה וראיה הנ"ל גם בנשמות השפלים ביותר וממילא נמשך האור