קסט, ג

יומם ולילה במחשבה בחי' יחוד יעקב ולאה וגם בדיבור כמ"ש ודברת בם דאורייתא מח"ע נפקת אבל היחוד בתפלה ויחוד מעשה המצות הוא לפרקים במ"ע שהז"ג וכה"ג בג' רגלים דכתי' אלה מועדי הוי' כו' וכן בג' תפלות דכל יום) אבל כאשר התלמיד מקבל השפע מרבו בתמידות בלי הפסק כלל מן הבוקר עד הערב וכה"ג אע"פ שבכל רגע מקבל אור שפע חדש שיתענג בו מ"מ נהפך התענוג לצער ועינוי הנפש מצד שנלאה כלי שכלו ומחשבתו לקבל השפע ולהיות תענוג תמידי כנ"ל (ולהיות מצמצם כלי מחשבתו לקבל בעומק העיון לכל אשר ישמע מרבו אף ענינים נפלאים ביותר משום דלאו כל מוחא סביל דא כר"ע שזלגו עיניו דמעות שהדמעות הוא דחיקת המוח מצד שלא יכול להכיל התענוג יוצא בחי' מותרות כו' וכמו הדמעות בר"ע כמ"ש במ"א) וכמו שאנו רואים בחוש בעוסקים בעיון החכמה לחדש שכליים חדשים ממקור החכ' דאע"פ שנמשך רוב עונג באותו שכל שבא לגילוי מן ההעלם (כמו חכ' אדם תאיר פניו כו' כידוע) עכ"ז נלאה כלי המחשבה לקבל זה התענוג להיותו תמידי עד שבא לצער בהעדר ההשגה והקבלה כנ"ל שזהו מצד עומק כלי המחשבה כמו שרואים שהקפידות והדאגה בהתפעלות הזזה ממקומו יותר הוא בא במח' מן הדיבור וגם בלב כו'. (ועכ"ז אמר והגית בה כו' שזהו מצות העיון בתורה דוקא וכמ"ש ובתורתו יהגה יומם ולילה שבאהבתה ישגה תמיד בתענוג תמידי כתרין ריעין דל"מ כמשל מעיין הנובע בנהר בתמידות בלי הפסק כלל וכמ"ש ונהר יוצא מעדן יוצא תמיד כו') והנה כמו שבבחי' מקבל נלאה להכיל מצד התמדת הקבלה ונהפך מעונג לצער כנ"ל כך לפ"ע גם במשפיע כשהוא משפיע בתמידות למקבלים בלי הפסק כלל דאע"פ שיש לו עונג גדול בזה שמשפיע כמ"ש דיותר ממה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק וכמו שנראה בחוש במשפיע בתמידות שנחלש כח התענוג בהשפעתו מצד תמידות השפע שנק' תענוג תמידי במשפיע שאינו תענוג אלא קץ בדבר. אע"פ שלא נלאה להשפיע כלל כמו הרב שמשפיע לתלמיד שכליים חדשים שגם שלעצמו נלאה כלי עיון השכל כשמעיין בתמידות בלי הפסק כלל היינו לפי שנשאר רק במחשבה עיונית שהמחשבה נק' לאה מטעם הנ"ל אבל כאשר משפיע השכל בדיבור שנק' רחל והוא בחי' עלמא דאתגלייא שכלי הדיבור באים בהתפשטות גדולה ולחלקים רבים בצירופים רבים מאד מובדלים זמ"ז שיכולים להכיל כל ריבוי האור דשכל החדש ותענוג יותר מחודש משך זמן רב ולא ילאה כלל אדרבה אנו רואים שבבוא השפעת השכל והתענוג והרצון והמדות בכלי הדיבור יתפשטו יותר בהרחבה ויתרבה ויתגדל התענוג יותר הרבה מכמו שהי' בכלי המחשבה שבמוח כו'. ועכ"ז גם במשפיע השכל בדיבור לתלמיד ששומע דבריו כאשר הוא בלי הפסק נק' תענוג תמידי ואינו תענוג כ"כ כמו שמשפיע לפרקים מיוחדים רחוקים יותר (וכמו בשפע הזיווג דלפרקים רחוקים יותר יותר יתגדל התלהבות התענוג כו') וע"כ מצות ת"ת בדיבור כל היום ולילה בתמידות בלי הפסק כלל כמ"ש ודברת בם בשבתך בביתך בלכתך בדרך כו' ואע"פ שהתענוג תמידי הוא כי שרש התורה מח"ע שרש