קסד, א

הבנין מכוון כרצונו כו'. וכך יובן הנמשל באותיות הדבור שצריך להיות צירופי אותיות הדבור מכוונים בכל תיבה ותיבה בסדר נכון בקיבוץ האותיות וחיבורן בכל התיבות זא"ז כמו צירוף האבנים לבנין ריבוי החדרים ממש שאז נבנה בהם ועל ידם כל השכל וחכ' בענין שלם שיושג ויובן מתוך כל צירופי אותיות שבכל דבור שכל וסברא שלימה כפי שהוא בלי תוס' וגרעון ואם יחסר אף אות א' שיהיה שלא כסדר הצריך לפי אופן השכל לא יושג ויובן תוכן נקודת השכל כפי שהוא וכל תיבה ותיבה יש בה התלבשות חלק שכל א' מחלקי השכל בכללותו כמו בנין חדרים בבית א' כו'. ונמצא שהשכל והחכ' המלובש באותיות ותיבות הללו זהו כמו שאדם דר בהיכל ובית בחדרים רבים שבו כנ"ל לפי שהאותיות והתיבות נעשים כמו בית דירה וחדר להשראת אור השכל המושג מהם וכל תיבה יש בה השראת אור שכל מיוחד בפרט והרי זה כמו צירופי האבנים לכל חדר בפני עצמו ולכך נק' האותיות אבנים דוקא (וכמ"ש בזוהר דאורייתא היכלא עילאה דקוב"ה וכמו הביאני אל בית אמי חדר הורתי כו'. וזהו בצירופי אותיות דתושב"כ שבכל צירוף תיבה יש אור ח"ע בפרט כנ"ל בענין האבנים לבית וחדרים שבו כו') אך כאשר מן השכל נמשך צירופי אותיות הדבור הרי השכל קודם לאותיות שכפי אופן הוראת השכל שבמוח כך ידבר באופן סדר הצירופים שסדר הצירופים נעשים אחר הארת אור השכל וכמ"כ היה במע"ב דאבא אמר לאימ' כו' שע"פ אור החכ' ובינה נבנה בנין אותיות הדבור דיו"ד מאמרות וזהו כמשל הבונה בנין שמסדר האבנים לפי אופן השכל ולא שהשכל יתלבש אח"כ בדבור שזהו אחר התהוות הדבור אז מאיר בו השכל שנק' חכ' שבדבור (וא"כ אין משל בנין הנ"ל דומה לענין הנמשל במע"ב שהרי במע"ב נאמר בחכמה יבנה בית שהוא בי"ת דבראשית כו' בצירופי אותיות הדבור שנעשים ע"פ החכ' דאבא יסד ברתא כו' כידוע עכ"ז הכל ענין א' דהגם שע"פ השכל יהיה אופן הצירופים שבדבור הרי אח"ז מלובש בדבור כל השכל ונק' חכ' שבדבור כנ"ל וד"ל) והנמשל מזה יובן למעלה בבחי' אותיות העליונים דיו"ד מאמרות שכל בחי' אות האלקי נמשל לאבן עד"מ לפי שאור החכ' מלובש בכל צירוף אותיות שבדבור העליון וכמ"ש כולם בחכ' עשית ובראשית בחוכמתא שנק' חכמה שבדבור וכמשל השכל שבא בהתלבשות בסדר הצירופים שבדבור באדם למטה שבכל תיבה יש חלק מיוחד מן השכל כנ"ל וז"ש בס' יצירה וקבען בפה כו' והמליך אות ה"א כו' שכללותם הוא שם אלקים שהן ה' אבנים בונות ק"ך בתים ק"ך צירופים כו' כנ"ל וד"ל (שכל התהוות הבריאה מאין ליש הוא מן האותיות שהן כמו כלי ובית להשראת אור החכ' שבהן כחכ' שבדבור האדם למטה כנ"ל) והטעם השני לקריאת שם האותיות בשם אבנים דוקא לפי שהאבן הוא בחי' דומם לבד שחיותו מצומצם ומועט יותר מן הצומח שיש בו ריבוי והתפשטות והדומם אין בו התפשטות וריבוי כלל אלא רק כהוויתו לבד וכך יובן בבחי' אותיות העליונים שגם שהן בחי' אותיות אלקי' שנבראו בהן כל העולמות מאין