רמג, ג

ליעקב שהיה מרכבה בבחי' האצי' ממש בשם הוי' בבחי' ת"ת כו' כשם שאין בלבך אלא אחד יחו"ע דע"ס דאצי' כך אין בלבנו בבחי' אצי' שבבריאה אלא אחד יחו"ת למהוי אחד באחד כמו הוי' אחד ושמו אחד (וכמו שאמר כגוונא דאינון מתייחדין לעילא באצי' אוף הכי איהי בחי' מל' אתייחדת לתתא בכורסיא דבריאה כו') והנה יוסף לא היה רועה צאן מנעוריו כמ"ש והוא נער את בני בלהה כו' ולא היה רועה עם אחיו בצאן וגם כשנמכר למצרים לעבד לפוטיפר היה איש טרוד גדול בעבודת הבית ועבודת השדה וכל אשר לפוטיפר הכל הי' עושה בטרדא ועבודה רבה בכל שכלו ודעתו בעמקות העסק בפרנסת הבית והיה איש מצליח מאד שהצליח ה' בכל מעשיו וכמ"ש ויבא יוסף הביתה לעשות מלאכתו ות"א בכתבי חושבני' שזה היה טרדא גדולה ועצומה ביותר וכ"ש וק"ו כשנעשה אח"כ מלך על מצרים כמ"ש על פיך ישק כו' רק הכסא כו' שמבלעדו לא ירים איש כו' והיה משגיח בחכמתו על כל הארץ בעומק המחשבה וטרדא גדולה שלא היה שום דבר נעשה בלעדו כו' ובפרט כשהשביר בר לכל עם הארץ שהיה עסקו עם כל העולם שבאו למצרים לשבר אוכל כו' וידוע (שבת יא, א) שחללה של רשות דמלוכה אין לה שיעור כלל כמ"ש ולב מלכים אין חקר כו' וא"כ האיך היה יוסף בחי' מרכבה בבחי' ביטול במציאות בעצם בבחי' האצי' ממש כמו האבות (כמשי"ת) מאחר שהיה טרוד גדול כ"כ בעומק המחשבה בעבודה רבה במלאכתו בבית ובשדה ובפרט כשהי' מלך ומושל על כל מצרים כנ"ל דהרי מטעם זה היו האבות רועי צאן דוקא ולא עסקו בפרנסות אחרות הטורדים והמונעים הדביקות האמיתי ואיך יתכן לומר שלגבי יוסף לא הי' טרדא הגדולה כזאת שום מונע ובלבול כלל לבחי' הדביקות האמיתי שלו למעלה באצי' כו' וזהו פלא גדול לכאורה וד"ל:

(ג) אך הענין יובן בהקדים תחלה בשרש ענין החלומות ששרשם גבוה מאד נעלה בבחי' עיגולי' ומקיפי' דבחי' התוהו (כמ"ש במ"א ע"פ בשוב ה' כו' היינו כחולמים באריכות) שבחלום יש ב' הפכים א' שיחלום שהוא בעילוי גדול ומיד יחלום שהוא בשפלות עצומה דבר והפוכו כאחד וכמו חיים ומות כאחד וכה"ג בגילוי אלקות בנש"י בגלות שנק' שינה הן בב' הפכיים מס"נ בק"ש ומיד עוסק בכל לבו במו"מ ואין זה דבר והפוכו כלל כמו בחלום לפי שכל אחד ענין אמיתי בפ"ע רק מה שבאו שניהם כאחד זהו מבחי' החלומות שמחבר ב' הפכים כו' וזהו הוראה על בחי' התוהו שהן באים בב' הפכים חסד לבדו ענין אמיתי בפ"ע ודין לבדו ענין אמיתי בפ"ע ובבחי' העיגולי' דתוהו הם באים הכל כאחד בלי התחלקות כלל כו' וכמו בעת השינה שמסתלקים כל כחות השכל ומדות בעצם הנפש בבחי' יחידה בעילוי אחר עילוי כו' ולא נשאר רק בחי' כח הדמיון שבמחשבה ואמנם הגם שבחי' הדמיון דחלומות הוא למטה מאד אבל שרשו הוא במקיף העליון דיחידה שעלו שם כל השכליים ורצונות ומקור כל הרצונות שכליים בעילוי מופלג בהתכללות