רלט, א

בגדלות המוחין כמשל הנ"ל וגם בימי דוד שהי' כנס"י בבחי' אדם קצת יותר נעלה ממדריג' אדה"ר ג"כ לא הי' ביכולתם להעלות הדברים תחתונים דקליפת נוגה ע"י הקרבנות כו' מפני שלא הי' בחי' אדם שלהם בצלמנו ממש בבחי' כתר עליון אדמה לעליון כו' רק בבחי' ז"א בלבד כידוע שהי' היחוד זו"נ פב"פ בזמן בית ראשון כו'. אבל לימהמ"ש דכתיב בי' ישכיל עבדי ירום ונשא כו' שהן ה' עליות הנוק' עד שהיא עטרת בעלה בחי' מאד אותיו' אדם בהיפוך אתוון כידוע והוא בבחי' כתר ועתיק כמ"ש כסו הרים צלה כו' ואז נתקיים בה נעשה אדם בצלמנו כדמותנו ממש אדמה לעליון כו' לכך עיקר מעשה המצו' בזמן ההוא לפי המשל הנ"ל שכשעומד במקום גבוה יותר יוכל להשפיל ידיו הארוכים להגביה את הנמוך כו' כמו"כ בהיות כנס"י בבחי' כתר עליון כמ"ש וגבה מאוד כו' אז ירדו בדגי הים ועוף השמים כו' דהיינו לברר בירורי נוגה היותר נמוכי' ולהעלותם בקרבן כמצות רצונך כו' משא"כ עכשיו אדם אי"ן לעבוד כו' וד"ל. וזהו הטעם שהיום לעשותם כו' כמצות רצונך לא יהי' אלא ליוהמ"ש דוקא ולמחר לקבל שכרם היינו למע' מבחי' המצות שבארחין דגלגלתא אלא בבחי' עצמי' אוא"ס ב"ה שלמעלה מגלגלתא הרבה כי הרצון שבכתר הוא נמשך בבחי' הארה בעלמא מן המצות דאא"ס שהרי עצמי' אוא"ס גם בעל הרצון לא יתכן לקרותו כמ"ש במ"א וד"ל והיינו טלא דבדולחא דנטיף להחיות מתים לאחר ימות המשיח שזה יהי' שכר המצות וד"ל. ובזה יובן למה אמרו כבס ביין כו' ל' עבר לפי שתיקון הכביסה ביין לבן ואדום בצדיקי' ובע"ת הנ"ל אין זה אלא הכנה בלבד לימות המשיח כדי שיהי' בבחי' אד"ם אותיות מא"ד שהוא בבחי' גלגלתא כו' וד"ל. ועתה יובן פי' דברי הפסוקי' אסרי לגפן עירה כו' פי' עירה ל' עיר פרא כו' בהיות שעשר כתרין דקליפת נוגה נק' פרא אדם יולד והיינו כמו שנולד בטבעו המוטבע בנפש הבהמית שירד ע"י שבה"כ כו' וכשנהפך חשוכא לנהורא כו' ונעשה אדם בשלימות כמו לימות המשיח כנ"ל נק' עיר"ה עיר ה"א דהיינו בחי' מל' הנק' אדם תתאה וכענין אימתי גדול כשהוא בעיר אלקינו כשהמל' נבנית בבנין שלם דוקא והן בחי' האותיות כשהן במילואן אבנים בונות כו' כמ"ש בס"י וד"ל. והמשך ד' הפסוקי' כך הוא אסרי לגפן היינו כשהגפן שם ב"ן אסור וקשור בידי חיצונים דנוגה הנק' עיר פרא כו' והן בחי' החרצנים והזגים שבענבי הגפן כו' וע"י דריכה ברגל יוצא היין מהם והוא המשובח ביותר דהיינו ברגליות דוקא לפי שכל שנפל למטה בשבירה יותר גבוה הוא בשרשו ביותר כידוע ולכך כשנהפך חשוכא כו' נעשה עיר"ה עיר אלקי' כו' לפי ערך הירידה כן ערך העלי'. משא"כ לשרקה שהוא גפן רך בשנים שיינו מועט גם בהתהפכות לטוב לא יהי' ממנו עיר אלקי' בשלמו' הבנין אלא בני אתונו פי' בני שם ב"ן דקטנות וכענין ברא כרעי' דאבוה כו' וד"ל:

(ד) ושרשי הדברים הנ"ל הנה יש להקדים ענין הידוע בכהאריז"ל דלפעמים יחוד זו"נ פב"פ שווין בקומתן כו' ולפעמים מלבשת עד החזה בלבד ולפעמים