קצח, ד

ה' בזה לפי שמשעבוד הגליות בלחץ ודוחק נשבר לבם בתשו' ותפלה ותו"מ עי"ז מעלין כל ניצוצי' הקדושים שנפלו בע"ש דנוגה שמושלים על ישראל שהוא ענין גלות השכינה באוה"ע כמו גלו לאדום שכינה עמהם ובגלות מצרים שאמר ליעקב אנכי ארד עמך מצרימ' כו' ושם נעשה לגוי גדול מהעלאת הניצוצים שנפלו בשר של מצרים וילדו ס"ר נשמות שזכו לקבלת התורה פב"פ וכך הוא בכל גלות וכמ"ש לע"ל אז יאמרו בגוים דוקא הגדיל ה' לעשות עם אלה הנשמות לפי שמהם הי' הגדלה זו כמ"ש במ"א (בפ' שמות) וז"ש עת אשר שלט האדם באדם לרע לו שמל' דאצי' שנק' אדם דקדושה בגלות באדם בליעל דק"נ לרע לו להוציא ממנו כל הטוב שנפל בו ע"י שבה"כ וכמ"ש חיל בלע ויקיאנו כו' וד"ל. וכך בכל דור נזרעו ניצוצו' דקדושה בשיעבוד הגלות דשכינה שהן כנ"י בע"ש דנוגה והוא כדי להעלות ולהוציא מהם הון יקר ורב בכפלי כפלים ממה שנזרע ונבלע בהם והן כל הרפ"ח ניצוצים דתוהו שהן בשרשם בבחי' מעלה ומדריגה גבוה מאוד נעלה מבחי' אור הזרוע לצ"ע דבחי' התיקון כו' (וזהו נבלע ישראל בגוים כו' כנ"ל אבל לאחר הבירור דחושך דק"נ ע"י תו"מ ותשובה ותפלה נאמר קודש ישראל לה' כל אוכליו יאשמו כו'). וזהו טעמה כי טוב סחרה כו' שכל הנ"ל דומה לסוחר שמפזר מעותיו כדי להרויח הון רב כנ"ל כך הוא בענין גלות השכינה בע"ש דנוגה ובנש"י בגופי' שנזרעו מצ"ע דאע"פ שהלך ילך ובכה נושא משך הזרע כו' כפיזור נפש דסוחר שהוציא כל מה שבידו אבל בא יבא ברנה כו' שמרויח הון גדול יותר ממה שהוציא והוא כל בירורי' דרפ"ח כו' שיוציאו מע"ש שהן אורות העליוני' ביותר מגוף אור הזרוע כו' וז"ש כי טוב סחרה שהוא ע"י המשכת האור דתומ"צ שנק' סחרה דתו' דבחכ' אתברירו לברר לעה"ד טו"ר שאז לא יכבה בלילה גם בזמה"ג שנק' לילה לא יכבה נר דתו' כו' ולא עוד אלא שיגיע מזה המסחור שנתפזרו הניצוצי' ואורות עליוני' בכנ"י בגלות בחומר שיעבוד הגוף עד שכמעט נשארו ריקם מכל וכל ריוח גדול מאד שאין לו שיעור למע' שלא היה כמוהו אף בזמן שבהמ"ק היה קיים בגילוי שכינה בהיכל ק"ק וקרבנות כו' והוא מה שעי"ז דוקא יזכו לימוהמ"ש שיהי' אז גילוי אלקות עין בעין יראו כו' כמ"ש ומלאה הארץ דעה את ה' כו' וכתי' ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כו' ובמשיח כתי' ישכיל עבדי כו' וגבה מאד כו' שלא הי' מדריגה גבוה כזו גם במ"ת וגם קודם חטא אדה"ר שהיה בג"ע בשלימות המעלה הנה לימוהמ"ש יהי' שלימות המעלה יותר כי יזדככו כל העולמות וגם בעוה"ז השפל יבוער רוח הטומאה לגמרי ובלע המות כו' שלא הי' זה גם במ"ת שהי' חירות ממ"ה אבל לאחר חטא העגל חזר זוהמא של נחה"ק לשלוט בהם וגם בימי שלמה דקיימא סיהרא שהוא בחי' המל' בשלימותה הי' עכ"ז יניקה גדולה לאוה"ע וגם שלטו בו יניקת החיצוני' כו' וא"כ אין שלימות דימוהמ"ש יבא כ"א מחמת שיעבוד הגליות דוקא (כידוע שהגלות נק' עיבור כמו שא' כמו הרה תקריב כו' וכמש"א במשנה אפי' בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה כו' והגאולה נק' לידה כו') וכמ"ש העם