קסג, ד
(וזהו יחיד חי העולמים מלך דמבחי' יחיד ממש דהיינו אחדות הפשוט דעצמות א"ס ב"ה הוא שנתצמצם בצמצום הראשון להיות חי כל העולמים בבחי' מלך שהוא מל' דא"ס שבקו"ח הנ"ל). אך הנה כדי שיהי' בחי' התגלות למטה בעולמות מבחי' עצמות ופנימות דאא"ס כמו שהוא ממש טרם שהאציל וברא כו' ע"י צמצום הראשון דקו"ח כו' הנה לזה צריך בחי' העלאת מ"ן מלמטה ע"י ישראל דוקא בתומ"צ (דאע"פ שאמר בע"ח דאחר הצמצום הראשון תלוי בהעלאת מ"ן דמעשה התחתונים זהו רק לעורר מחדש לבחי' חפץ חסד הראשון שבא בצמצום דקו"ח לבד כו') לפי שתורה ומצות שישראל עושים למטה בעוה"ז דוקא הן פנימית רצונו הפשוט בתכלית שבמהו"ע ממש שלמעלה הרבה מן הרצון הקדום להאציל ולברוא כו' (וכמארז"ל במי נמלך בנשמתן של צדיקים שעלה במחשבה תחלה שיהיו למטה בגופים ויקיימו תומ"צ בפו"מ ע"כ בהם נמלך אם יהיה לו רצון להאציל ולברוא כו') (וכמ"ש אם לא בריתי כו' חוקות שמים וארץ לא שמתי כו' ואמר בראשית ברא בשביל התורה שנק' ראשית כמ"ש ה' קנני ראשית דרכו ובשביל ישראל שנק' ראשית כו' כידוע) וע"כ בהעלאת מ"ן דתו"מ דישראל שעלו במח' הוא שממשיכים למטה ממש מבחי' התגלות פנימיות ועצמות דאור א"ס ב"ה שהוא הנק' שע"ה נהורין שבאים ומאירים באור פני מלך חיים כמו באור פניך כי רציתם וכמ"ש יאר ה' פניו אליך דוקא מטעם דפנימי' אור פניו ית' הוא בתומ"צ שלמטה דוקא כי באור פניך נתת לנו תורת חיים כו' וזהו צוה ישועות יעקב דכל התגלות דבחי' שע"ה נהורין הוא ביעקב דוקא שהוא בחי' יו"ד עקב יו"ד דחכמה דתורה שבאה בעקב לברר לעה"ד טו"ר דוקא דבחכמה אתברירו כידוע וכמ"ש ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל כו' וכתיב תתן אמת שהוא התורה ליעקב דוקא ובחי' אמת זה הוא ענין תיקון ואמת שבי"ג מדה"ר שהוא בחי' הארת תרין תפוחין דהארת פנים דא"א כידוע שהוא מקור כללית לי"ג מדה"ר כמ"ש יאר ה' פניו אליך וז"ש צוה ישועות דשע"ה נהורין הנ"ל ליעקב דוקא וד"ל. (וזהו שאמ' שופרי' דיעקב שע"פ בחי' ת"ת דתורה שנק' אמת מעין שופרי' דא"ק שהוא התורה הקדומה בעצמות ממש ולזה אמר צוה ישועות שיצוה ה' להמשיך שע"ה נהורין הנ"ל ליעקב מטעם הנ"ל וד"ל):
(ב) וזהו ויצא יעקב מבאר שבע כו' ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו כו'. פי' מאבני המקום הנה פי' אבנים הוא בחי' האותיות כידוע בס"י במ"ש ה' אבנים הן בחי' האותיות של שם אלקי' שהן בחי' ק"כ צירופים דשם אלקים שבונות ק"ך בתים כו'. והנה ביאור ענין זה שהאותיות נק' בשם אבנים דוקא יש בזה ב' טעמים. הטעם הא' הוא עד"מ האבנים שמקבצין לבנין הנה תחלה היו האבנים מפוזרים או קבוצים בגל א' וכאשר מביאים אותם בשביל בנין בית מסדרין אותן בסדר נכון זה אצל זה באופן הנצרך לציור החדרים באורך ורוחב כו' כדי שיעשה מהם הבנין לפי רצון הבונה אבל אם לא יצרפם כמו שרוצה בבנין לא יהיה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.