קמט, ד

גם שבכל אחד יש אופן תענוג מיוחד כנ"ל אבל מתכלל מכולם יחד כמו מלך שמקבל תענוג כללי שכלול מריבוי אופני המדריגו' שבחיילות שלו וכו'. וע"כ א' מה יפית ומה נעמת. שהתענוג העולה מהיופי כזה נק' נוע"ם שהוא בחי' עריבות התענוג בהפלאה יתירה באהבה בתענוגים רבים שכלולים יחד. משא"כ התענוג מדבר א' לבד בלי הרכבה מהיפוכו אינו נק' תענוג ערב בתוקף כ"כ כידוע וד"ל:

(ב) אך עדיין אין מתיישב בפשט הפסוק הזה שא' מ"ה יפי"ת כו'. ל' הפלגת היופי ומ"ה נעמ"ת ל' הפלגת הנועם. מהו ההפלגה והפלאה זו. ועוד מה ענין אהבה לכאן. גם לא יתכן לפרש ענין ריבוי התחלקות התענוגים למעלה בבחי' האצי' שאין בחי' ריבוי והתחלקות באה כ"א ע"י ריבוי והתחלקות האורות בכלים מכלים שונים מאצי' לבריאה שזהו בחי' פירוד. וכמו בהתהווה מציאת העונג ואהבה בנבראי' שייך ענין הריבוי והתחלקות שכ"א מקבל ממדריגה מיוחדת כמלאכים וצבא השמים עד חלקי דצח"ם דעשי'. אבל למעלה בבחי' אלקות המהווה את הכל מאין ליש כמו בחי' המל' וודאי הכל בתכלית היחוד הפשוט כו'. וכמ"ש כי עמך מקור חיים מקור כל התענוגים. וכדוגמא שנמשך מאצי' לברי' מבחי' זיו השכינה שהוא בחי' העונג שבמל' דאצי' לנשמות בריבוי התחלקות המדריגות בג"ע. שא"א לומר בחי' התחלקות וריבוי כזה בעצמות אלקות דבחי' המל' עצמה כו'. אך הנה צריך לפרש מ"ש אהבה בתענוגים דקאי על אהבה שכלולה מב' מיני תענוג. א' תענוג שבבחי' או"פ המתיישב בכלי. והב' תענוג שבבחי' או"מ שלמעלה מהגבלת הכלי. וגם בבחי' המקיפי' יש ב' מיני תענוג. תענוג דמקיף דאו"י. והב' תענוג דמקיף דאו"ח. וכללותם הם ב' מדריגות שבתענוג בחי' חו"ג שבתענוג. דבאו"י הוא בבחי' החסדים שיורד ונמשך כמים מלמעלה למטה. ואו"ח הוא בבחי' הגבורות שעולה מלמטה למעלה כידוע. וביאור הענין הנה יובן עם מה שאנו רואים במיני אופני התענוג הגשמי שבאדם כנ"ל. שיש מהם בבחי' או"פ המתיישב בכלי כמו התענוג שבטעמים כטעם המתיקות שמתוק לחיך. וכן טעם המאכל שאוכל ובולע. וכן במדת האהבה בין איש לרעהו שיומשך לבבו אחריו בדביקות והמשכה שבלב. כך כל התענוגים שיומשך לב האדם אחריהם כהשגת הון ועושר וכל דבר טוב שיכיל כלי לבו שזהו מבחי' החסדים שנמשך כמים ומוגבל בכלי כו'. ויש תענוגים שהן בבחי' מקיף כתענוג שבטיול וציור נאה ובגדים ובתים נאים וכה"ג. וכן תענוג שבכבוד וגדולה שהנפש מתענג בעצם ולא נכנס בכלי לבו במורגש והגבלה. וכן תענוג שבריח כריח הבושם הטוב שהנפש נהנה מזה ולא הגוף. וכן התענוג בניצוח והתפארות וכה"ג. אבל התענוג שבשכל ואהבה וחסד או דין. בא בבחי' או"פ בכלי במורגש והגבלה. כתענוג שבטבע הטוב להשפיע חסד וחכ'. וכתענוג באהבת איש לאשתו שהוא בבחי' החסדים דאו"י. ויש תענוגים שהן בבחי' גבורות דאו"ח כתשוקת האשה לאיש בכלות הנפש כמו ותכל נפש כו' שהוא עונג ברשפי אש התלהבות התענוג עד כלותו (בל"א אויס גיין) וכן כל תאווה ותשוקה לדבר נחמד שנק' חמדה ותאוות הנפש כתאוות המאכל והמשגל. רק שיש בזה חילוק בין חסדים