קמב, ד

(ג) וכ"ז הוא בחי' ומדריגות מדת אברהם שהי' מרכבה לבחי' חסד עליון (דקו הימין חח"ן דאצי') ע"כ הי' עיקר עבודתו למטה בהכנסת אורחים בחסד גשמי והי' כל חפצו שיהי' ש"ש מתאהב בלב הבריות לקרבם לעבודתו כנ"ל. והוא ענין וימינו תחבקני דקאי על חסד דאברהם בשרשו שהוא בחי' ימין מקרבת העליון כאדם שחובק לבנו שמוריד את ידיו למטה וחובקו מאחוריו מצד אהבתו אליו כו' לבלי יוכל להפרד מאתו כו' שהוא ע"י אה"ר שממשיך לו בחיבוק הזה כידוע וכך הוא בבחי' אה"ר העליונה שנמשך ע"י אברהם אוהבי הנ"ל נאמר וימינו תחבקני שמחבק לכל נשמה האלקי' באה"ר בימין מקרבת גם מאחוריו בהיותו טרוד בעסקי עוה"ז לבלי יפרד ויפול לעולם וד"ל (וזהו אה"ע אהבתיך ע"כ משכתיך חסד. פי' משכתיך באה"ר העליונה מצד חסד עליון שיתעורר תמיד באה"ר מלמטה למעלה. וזהו שאומרים אה"ע קודם ק"ש שיוכל לומר ואהבת בבחי' פועל יוצא להמשיך אה"ר שבעצמי' וזהו ואהבת ב"פ אור או"י ואו"ח (כמשי"ת). ולזה אומרים בברכה ראשונה דש"ע שהיא כנגד אברהם כמו שמסיים מגן אברהם וזוכר חסדי אבות שהוא בחי' חסד אברהם הנ"ל. ועי"ז מביא גואל לניצוצות הקדושה כו' שנפלו למטה בכל דור למען שמו באה' פי' באה"ר העליונה הנ"ל וד"ל):

(ד) אך הנה בחי' ומדריגתו של יצחק הוא להיפך ממש מבחי' מדת אברהם אוהבי הנ"ל דבחי' החסד דאברהם הוא בבחי' או"י שהולך ומתגלה מן ההעלם מלמעלה למטה עד למטה מטה דווקא כטבע המים כו'. אבל בחי' יצחק שרשו למעלה בחי' הגבורות דקו השמאל (בג"ה דאצי') שהוא בבחי' או"ח מלמטה למעלה כטבע האש שעולה כנ"ל. וזהו שהי' עיקר עבודתו בבחי' פחד וירא' אלקים שהוא לצאת מכלי נרתק הגוף לעלות למעלה ברשפי אש התשוקה ביותר. הולך ועולה בעא"ע עד רום המעלות להיות שטבע דבחי' או"ח לחזור לקדמותו ממש שעי"ז הי' מעורר למע' ג"כ בבחי' התכללות דאורות דע"ס בעצמות המאציל באח"פ שזהו היפך ממש מבחי' הירידה והמשכה דעצמו' באצי' שע"י חסד דאברהם הנ"ל וד"ל. ויובן ענין העלאה זה דבחי' או"ח בשרשו דיצחק ממה שהי' עובדא שלו למטה לפי אופן שרשו למעלה באצי' שהוא בבחי' הגבורות דאו"ח כנ"ל. והוא בענין חפירות בארות דיצחק שהי' חופר בארות תמיד וזה הי' כל חפצו תמיד לחפור בארות למצוא מים חיים דווקא. מזה יובן בחי' שרשו למע' שהיא בבחי' הגבורות כנ"ל. דהנה אנו רואים בחפירות הבארות כאשר חופרים בעומק בארץ ביותר שימצא שם מ"ח הרי המים הללו עולים מלמט' למע' בתגבורת גדולה וחזקה ביותר שזהו היפך גמור מטבע המים העליונים שטבען לירד מגבוה לנמוך דווקא וזהו ההפרש בין טבע המים העליונים שעל הארץ שהן יורדים מלמעלה למטה דווקא ובין טבע מים תחתונים שטבען לעלות מלמטה למעלה בהתגברות גדולה עד שיש בכחן לנקוב עפר קשה ואבנים בתוקף עלייתן למע' (שהן הנק' אבנים מפולמות כמ"ש במ"א במ"ש ויצחק בא מבאר לחי רואי כו'). וזהו שהי' יצחק חופר בארות למצוא מ"ח שעולים בתגבורת מלמטה למעל' שזהו כטבע הגבורות שעולים בבחי' או"ח דווקא. והיינו לפי אופן