קפח, ג

מל' דא"ס בכלל כנ"ל) ואף בעליות העולמות בכמה מדריגות זו למעלה מזו עד אין שיעור למעלה דהיינו בעליית האור המצומצם בקו"ח מקור האבי"ע הנקרא חי העולמים אל העצמות דא"ס שנקרא יחיד לבדו אין שיעור לעליות הללו בעילוי אחר עילוי בעצמות דא"ס למעלה עד אין קץ כו' הכל הוא בבחינת זיו ואור דא"ס לבד וכמו בעליות דז' שמיטות זא"ז עד נ' אלפים יובלות ע"ד שמיטה זו דוי"ו אלפי שנין ואח"כ יום שכולו שבת שהוא אלף הז' שנק' מנוחה לחיי העולמים כו' ועד"ז עוד כמה עליות דשמיטות זו למעלה מזו כו' עד נ' אלפים יובלות הכל הוא רק בבחינת זיו ואור הוד שמו הגדול שנקרא התגלות האור דעצמות הא"ס שאין לו שיעור למעלה כנ"ל ולא במהו"ע ממש וד"ל (וראיה לזה ממה שאנו אומרים וקדושים בכל יום יהללוך סלה בלי הפסק בעילוי אחר עילוי בעצמות אא"ס שאין לו שיעור למעלה כמ"ש ילכו מחיל אל חיל כו' והן נשמות הגבוהות ביותר שנק' קדושים ממש כנשמות האבות ומשה ואהרן שעולים בכל יום כו' וד"ל). ואחר הקדמה זאת יובן שיש גם בבחי' זיו ואור דא"ס כנ"ל ב' מדריגות א' הבא בבחינת ירידה והמשכה למטה מטה שנקרא בשם השתלשלות כמו השלשלת גשמית כנ"ל והוא בחינת צמצום דקו"ח שנק' חי העולמים בכלל ובפרט כידוע שהוא מקור לע"ס אורות בכלים כו'. והב' הוא בחינת עליית האור דא"ס בעצמות שאין לו שיעור למעלה שא"א להתצמצם ולהתמשך למטה והוא מה שאא"ס למעלה עד אין קץ כו' וגם מתפשט למטה עד אין תכלית בירידה וצמצום אחר צמצום ע"י בחינת הקו"ח עד סוף העשיה כנ"ל והיינו ב' מדריגות הפכיים דחו"ג שבאא"ס בכלל ובחינת הגבורות הוא בחינת הצמצום וההסתלקות בעצמות בהעלם אחר העלם כנ"ל ובחינת החסד הוא מה שיורד אא"ס ומתצמצם בגילוי מן ההעלם בקו"ח דאבי"ע כנ"ל והכל הוא רק בבחינת זיו ואור דא"ס לבד כנ"ל. אך זהו בדרך כלל שהוא מה שנמשך הקו"ח אחר צמצום הראשון הנק' מקום פנוי וחלל ריקן כו' כמ"ש בע"ח ואמנם בדרך פרט יש ב' מדריגות אלה גם בבחינת ההשתלשלות דקו"ח הנ"ל שיש בו ב' מדריגות באופן ההשתלשלות דע"ס א' בבחי' מקיפים דעיגולים זה תוך זה כאשר יהיה האופן בתוך האופן בתחלה עיגול הכתר ובתוכו עיגול החכ' כו' כידוע. והב' בבחינת ההשתלשלות דע"ס דבחינת היושר שהוא בא בבחינת או"פ מוגבל בכלי דוקא ובהתכללות זה עם זה דוקא ובכלל נקרא ב' המדריגות הללו בשם תהו ותיקון (ושרש דבחינת ע"ס דמקיפים דעיגולים דתוהו בא מבחינת צמצום הראשון דכתיב בו ישת חשך סתרו וכמו מגלה עמוקות מני חשך שהוא בחינת ההעלם דעצמות כנ"ל ובחינת היושר דתיקון שרשו בקו"ח שאחר הצמצום שהוא מקור כל האו"פ בכלים דוקא. ואמנם בקו"ח עצמו יש ב' מדריגות דמקיפים ופנימים דעגולים ויושר כידוע שהקו"ח מתעגל וחוזר ומתעגל כו'). וביאור הענין ידוע בב' מיני השתלשלות הנ"ל הא' בבחינת או"פ שזהו בחינת התיקון הוא האור ושפע האלקית דאור א"ס שבא במיעוט וצמצום עד שיוכל להתלבש ולהתצמצם