קעו, ב

גבורה דאצי' כידוע. ועד"ז היה יעקב מרכבה לבחי' הת"ת דאצי' שהוא בבחי' הרחמים שכלול מאוי"ר חו"ג כו' (ופנימיות מדת הרחמים הוא בחי' הדעת כו' כמשי"ת) ולהיות שאור א"ס עצמו ממש שורה במדות דאצי' כמ"ש דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד ממש ע"כ זכות אבות לא תמו כלל לחד מ"ד (וכמו שאנו אומרים במודים הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם כי לא תמו חסדיך הרי תלה הרחמים בחסד וחסד ברחמים כי פי' הטוב זה מדת הטוב דחסד דאברהם כמ"ש אך טוב וחסד כו' וכתיב כי טוב חסדך מחיים ומבחי' טוב וחסד זה נמשך הארת אא"ס ברחמים שזהו קו האמצעי דיעקב עד שלא כלו רחמיו וזהו הטוב כי לא כלו רחמיך ואז גם החסד שכלול ברחמים לא תמו חסדיך וזהו שאמר והמרחם כי לא תמו חסדיך וכמ"ש זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה מעולם דא"ס עצמו וז"ש אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם קדמונו של עולם כידוע). והנה ג' מדריגות אלה דאבות הן המאירים בכנ"י שהוא בחי' המל' למעלה שעומדת לקבל מג' הקווין דאצי' חח"נ ובג"ה ודת"י כידוע בג' זמנים בשנה בפסח ושבועות וסוכות בפסח מאיר אור החסד דאברהם ובשבועות בחי' גבורה דיצחק (שבמ"ת היה בחי' פחד יצחק מקרוב כמ"ש וירא העם וינועו וגם התורה באש ניתנה כו') ובסוכות מאיר מבחי' רחמים דיעקב כמ"ש ויעקב נסע סוכתה כו' שהן המקיפים דסכך שהוא בחי' הרחמים דפני נשר כמ"ש כנשר יעיר קינו כו' כידוע. וכך הוא דרך פרט מאיר מבחי' הכלל דג' מועדי הוי' דבחי' חג"ת דאצי' גם בכל יום בג' התפלות בתפלת שחרית בחי' חסד דאברהם שהתפלות אבות תקנום ותפילת השחר תיקן אברהם ותפלת המנחה תיקן יצחק שהוא בחי' דין ומעריב תיקן יעקב שהוא בחי' ת"ת. וגם בכל תפלה בפרט יש ג"ר כמו בחי' חג"ת דאצי' בכלל והיינו ברכה ראשונה לנגד חסד דאברהם וכמ"ש אל עליון גומל חסדים טובים כו' וזוכר חסדי אבות חסד דאברהם לגאול לנשמות דבני בניהם באהבה דאברהם כו'. וברכה הב' אתה גבור הוא בחי' גבורה דיצחק והוא בחי' גבורה שבחסד להיות מכלכל חיים בחסד שזהו המזונות שבצפון דוקא כמאמר שולחן בצפון וגם תח"ה הוא בבחי' גבורה דע"י וכן ירידת גשמים שיורדים בגבורה שבחסד כו'. וברכה הג' אתה קדוש הוא בבחי' יעקב שכולל אהוי"ר דטהרה מביאה לידי קדושה שהן קדושת המצות שכלולים מחו"ג אוי"ר כו'. וגם בכל ברכה הראשונה שבש"ע אומרים אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב כו' וכ"ז הוא מטעם שבכל יום ויום ממש נמשך ונשפע מהארות מדריגות האבות שהן המרכבה לחג"ת דאצי' בכנ"י למטה מטה ממש כמו שהן בעוה"ז בגופים חומריים שהרי האבות נקראים רועים שהן רועי ישראל לפרנס במחי' ומזון האלקי להחיות שרש נשמת כאו"א מישראל בג' מדריגות האלה אהוי"ר ורחמים עד שיכול כאו"א מישראל לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אברהם יצחק ויעקב כו'. ואע"פ שזהו פלא גדול מאד דאיך יגיע האדם למעשה האהבה האלקי' דאברהם שיעבוד מכח האהבה כמו שהיא במס"נ בביטול תמידי בתכלית כנ"ל ולהיות סור מרע בפחד אלקים