רלח, ג
הגפן שיש בו מבחי' הגבורות יין אדום ובחי' החסדים חמר חוורין כו' ושניהם ענין בירור ומיתוק הגבורות הקשות דנוג"ה ע"י יין המשמח אלקי' כי נכנס יין יצא סוד כו' מפני שבשמחה והעונג האלקי' שע"י התבוננות הנק' יין המשמח בזה נמתק ונתברר הרע שבגופו החומרי מקליפת נוגה כו' כמו"כ למעלה נמתק ונתברר אלקי' שם ב"ן ע"י היין העליון המשמח אלקי' בבחי' עונג העליון מכל הגבורות הקשות שיונקים ממנו כו' וזהו נכנס יין יצא סוד הגנוז באור עונג העליון כו' כמ"ש במ"א וד"ל והיינו דוקא כשמתהפך חשוכא לנהורא ומרירא למתיקא כו' ע"י השמחה אז משמח אלקי' כו' והוא ענין הבירור דשם ב"ן עצמו הנק' אלקי' כידוע והנה עלי' המל' בחי' אלקי' לאחר הבירור שלה הוא בבחי' כתר עליון למעלה מבחי' פלא דחכמה והוא הנק' חושך כו' וזהו גפן ממצרים תסיע מבירורים דרפ"ח שנפלו בנוג"ה כו' ואח"כ נתעלית מאוד בבחי' כתר עליון עד שכסו הרים צילה כו' למעלה משם מ"ה שביררה הנק' הרים עליונים כידוע וד"ל:
(ב) ולהבין טעם הדברים הנה יש להקדים תחלה ענין כבס ביין לבושו כו' בהיות שיש ב' מיני העלאות מ"נ דב' מיני יין הנ"ל יין אדום דם ענבים כו' ויין חיור עתיק כו'. ויובן ענינם בהפרש שבין צדיקים ובע"ת שההפרש ביניהם ידוע שהשמחה ועונג האלקי' בצדיקי' הוא מצד אלקו' לבד והוא בבחי' ההמשכה מלמעלה למטה בחי' גילוי אלקו' מן ההעלם כו' ע"י התענגם על ה' במס"נ שלהם כו' וכמ"ש שמחו צדיקים בה' כו' כי שמחה זו מצד אלקו' מתייחסת לצדיקים בלבד מפני שהשגתם נפלאה באור א"ס ומתענגים בה בבחי' גילוי ההעלם וכמ"ש במ"א וזהו בחי' היין הלבן שמגלה ההעלם בשמחתו כו' והוא מבחי' החסדים דע"י כו' ואמנם בבעלי תשובה העלאת מ"נ שלהם הוא מלמטה למעלה והיינו בבחי' מרירות וגודל עוצם התשוקה מרחוק כו' ונק' יין אדום מבחי' הגבורות כו' ואין שמחה זו שמצד היין האדום בבחי' גילוי ההמשכה אלא בהיפוך בבחי' הסתלקות ובחי' אור חוזר כו' ולכך נקרא דם ענבים כו'. והנה לנגד ב' מיני העלאת מ"נ הללו מלמעלה למטה ומלמט' למעלה יש ב' מיני המשכות מ"ד בב' מדריגו' הנ"ל והן בחי' המקיפים של לבושי' במעשה המצות בהיות ידוע שהמצות שרשן בבחי' ארחין דגלגלתא כו' והגלגלתא היא שורש כל המקיפים בדרך כלל כמשל העטרת על הראש שהיא מקפת הגלגלתא ג"כ דהיינו גם עצם הגלגלתא כו' והנה ידוע עצם הגלגלתא כלול מתרי"ג ארחין היינו תרי"ג מקיפי' פרטים בתרי"ג מצות כו' ונחלקי' דרך כלל לב' מיני מקיפים א' מקיפי הראש והב' מקיפי הגוף עד"מ לבושי הגוף שאינן דומין ללבושי הראש כו' ומקיפים הג' ראשונות חב"ד שבראש הוא בבחי' עצם הגלגלתא ומקיפי הז' התחתונות שבכללי' הגוף רמ"ח כו' ג"כ נמשכי' מגלגלתא אך כללות כולם נמשכים מעשרת שעל הגלגלתא המקיף הכללי והוא מקור כל המקיפים וד"ל וא"כ מובן שמקיפי חב"ד שבראש נמשכים ע"י העלאת מ"נ דבע"ת דוקא ומקיפי הז"ת שבגוף נמשכים ע"י העלאת
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.