רטו, ג

ויחו"ת דמיון מרחוק ה' נראה להם כו' בשכל והשגה כמו בשינה ממש (וכמו הולד בבטן אמו שראשו בין ברכיו כו' ועיניו סגורות כו' שכל המוחין ומדות ורצון כו' הן בבחי' ההעלם ומקיף מרחוק וכשיולד יאירו בגילוי כמו לע"ל שעין בעין יראו כו' וידע כל פעול כו' וכך הגלות נמשל לעיבור ושינה דהכל א' כו') וע"כ יכול להיות התולדה וההמשכה בבחי' המדות שבלב מן השכל כמו דבר והיפוכו כו' שזה מה שרואים שבעת התפלה מתפעל באוי"ר האלקי' דקדושה גם בלב בשר החומרי שנק' בהמה וכמ"ש דוד ואני בהמות הייתי עמך כו' והן שנק' ז' פרות הטובות ומיד אחר התפלה יוליד בלבו ז' מדות הרעות בתאוות חומריו' בתשוקת אש זרה דרע דק"נ כו' שזהו כמו דבר והיפוכו ממש מטעם הנ"ל שהוא בבחי' חלום בשינה כו' ולא עוד אלא שיכול להיות התגברות בז"מ רעות דנה"ט על ז"מ דקדושה הטובות עד שיבלעו למדות הטובות כאלו לא הי' במציאות כלל וכמו שרואים שבהמשך לב האדם בתאוות חומריות אחר התפלה בעסקי חיי גופו יכול להיות שיגברו על מעט הטוב שבאהוי"ר דקדושה שהי' בלבו ויבלעו אותם בתוכם עד שלא נודע מציאותם כלל לפי שמקיפים וסובבים מכל צד ופינה כמו סבוני גם סבבוני כו' וכמו רשע מכתיר את הצדיק כו' (כידוע במ"ש וירא את העם כי ברע הוא שנבלעו ברע המקיפם כו') וכמו שרואה אדם בנפשו כשיצרו מתגבר עליו נבלע גם מעט הטוב שעשה ברע (וכענין עבירה מכבה מצוה כו') והי' כלא הי' כי הלא בחי' הרושם שנשאר מאוי"ר שבתפלה נבלע ברע המקיפו וסובבו (וראי' שימצא בתערובות טו"ר שהטוב מובלע ברע עד שנהפך מאמת לשקר ממש ברגע א' שיהי' דבר והיפוכו ממש כמו שאנו רואים ששם שמים שגור בפי הכל נשים וטף וע"ה ומאמינים באמונה פשוטה כו' ויכולים לישבע על שוא ושקר בדבר שבממון שנוגע לחייו בפרנסתו לומר בזה יעזור לי ה' כו' ולאמת הדברים בה' אמת כו' וכה"ג עד שאנו רואים דגם גנבא אפום מחתרתא כו' אלא שמוטעה מאד בנפשו ומעורב הטוב שהוא האמונה ברע שבו עד שנבלע ונעשה ברע לפי שהאמונה היא אמת בנפשו אבל הוא מרחוק מקיף עליון בהעלם גדול ולפי שהרע שבו גובר עליו במקיף מאד בהיקף מכל צד ע"כ גם בחי' הטוב עוזר לרע ומסייעהו עד שיכול לומר לש"ש הוא מתכוין אף שעושה רע גמור כידוע בכל מעשה הרשעי' שמלבישים הכל בכוונה טובה עד שידמה מעשיהם כמעשה צדיקים כו' ולא יועיל מעט הטוב הגנוז ברע לחלוש כח הרע אדרבה שמחזיקו יותר ליתן לו תוס' כח ועוז גדול מפני שקיבל תוס' יניקה מבחי' הטוב שבלע בתוכו כו') וכמ"כ בכלל ז"פ הטובות דקדושה בכללות נש"י נבלעו בז"פ הרעות דק"נ כמו נבלע ישראל כו' כי בלעונו אדוני' כו' וכן ויאכלו את ישראל כו'. ולע"ל כתי' חיל בלע ויקיאנו כו' חיל גדול מניצוצי דקדושה בלע ויקיאנו כמ"ש והוצאתי את בלעו מפיו כו' (וכמ"ש ויתהלכו מגוי אל גוי כו' שהן נצוצות רבות שנפלו למטה בק"נ לא הניח לאיש לעשקם כו') ואדרבה יבורר מע"ש גם בחי' הרע שבהם