קפח, ב

באורך העצמי נראה אור בחינת הארה דהארה לבד וכמ"ש בזהר גליף גליפו בטה"ע כו' שהוא חקיקה לחקוק האותיות שנק' שמות לבד שאינם נחשבים כלל מבחינת העצמות כמו שם ע"ב דחכ' הרי אין זה רק בחינת אותיות ושמות דעצמות המאציל שנאצל ע"י אותיות הללו בחינת אור החכ' ובאמת נקרא חכים ולא בחכ' ידיעא כלל וכן מבין בבחי' שם ס"ג וכה"ג בכל הע"ס דאצי' כמאמר עבד מאנא רברבא וקרא בה גרמיה חכים כו' והוא ענין שם התואר ולא שם העצם שהרי אמר ולאו מכל אינון מדות כלל וע"כ אין שינוי כלל בין קודם שנאצלו הע"ס לאחר שנאצלו כו' וכמ"ש אני הוי' שהן כללות דעשר ספירות לא שניתי כלל דגם אחר שנאצלו נק' ע"ס בלי מ"ה בלי מהות מצד שהן כלולים ומיוחדים בעצמות המאציל כמו שלהבת הקשורה בגחלת כמ"ש בס"י והוא מטעם שכללותם אינו רק בחינת שם בלבד והוא שם הוי' דע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שנקרא רזא דשמא קדישא בכלל (וגם בחינת מל' דא"ס עצמו שקודם הצמצום דקו"ח שנקרא שמ"ו הגדו"ל שמיה רבא ג"כ בחינת אותיות דשם לבד כמ"ש במ"א) וז"ש כי עמך מקור חיים כו' להיות שאין כל ההשתלשלות דקו"ח רק בחינת הארה דהארה מעצמותו ית' אבל במהו"ע ית' ממש הרי אמר אנת עילאה על כל עילאין סדכ"ס לית מחשבה תפיסא ביה כלל פי' לית מחשבה אפילו מחה"ק שלפני הצמצום כו' (שהוא מל' דא"ס בכללות שנקרא מחשבה הכללית שכוללת כל מה שעתיד להיות בהשתלשלות דקו"ח עד סוף העשיה וכמו ענין שבמחשבה אחת צופה ומביט עד סוף כל הדורות בסקירה אחת כו' לפי שבמהו"ע דא"ס ממש לית מח' ת"ב כלל כו') ומטעם הנ"ל משום דקמיה ממש כלא חשיב שאינו רק זיו ואור הארה דהארה לבד כו' ואעפי"כ הרי אמר ממך הכל כו' ואין לך דבר חוץ מעצמותו ית'. אך זהו רק בבחינת ההשתלשלות דקו"ח באבי"ע רק מאותו אור וזיו דעצמות א"ס כמ"ש באורך נראה אור כו' (ובאמת גם לעוה"ב שע"ז אמר באורך ממש נראה אור אין זה רק הארה בעלמא מן העצמות ממש כמו שאומרים אין זולתך לחיי העוה"ב כו' כמשי"ת) וענין ההשתלשלות ידוע שזהו כמו השלשלת גשמי שכל טבעת קשורה בסוף העליון לתחתון הימנו כדי שיהיה נמשך עד למטה מטה כמש"א משלשלין פירות כו' וכך יובן בבחינת ההשתלשלות למעלה בכללות שהוא ענין עוצם ירידת האור והשפע ממדריגה למדריגה שלמטה הימנו שנתמעט האור במיעוט אחר מיעוט בסיבת ריבוי הצמצומים בירידה מעילה לעלול היינו מאותיות שבעילה להיות מקור לעלול עד שיורד למטה ביותר (וכמו מן הרצון לחכמה נמשך מאותיות שברצון להיות גילוי מקור לשכל וטעם לרצון וכן מאותיות שבשכל למדות שבלב ומאותיות דמדות למח' וממחשבה לדבור ומעשה כו') והיינו מתחלת הרצון הקדום עד בחינת המעשה שבמל' דעשי' ומסוף מעשה לתחלת הרצון ומח' הכללית קשור ואחוז כמו השלשלת שנעוץ תחלתו בסופו וסופו בתחלתו ממש וכמ"ש כל אשר חפץ כו' וד"ל. ואמנם הכל הוא רק מבחינת הוד וזיו הארה דהארה מן עצמות המאציל כנ"ל ולא ממהו"ע ממש דלית מח' ת"ב כלל אפילו מחה"ק (שהוא