קפ, ד

הנובל ונופל למטה כו' עד"מ כאשר המלך ברוב עונג ושעשועים שנפלאים ביותר יצא ממנו גם בחינת מותרות שפע תענוגים בדרך בקיעה ויציאה לחוץ גם מבלתי סדר והדרגה כלל מצד רוב עוז תגבורת העונג בעצם שהוא בלתי גבול ושיעור כלל כו'. וכך יובן בבחינת צאן לבן העליון שהן אורות של תענוג שיוצא מעולם התענוג הפשוט שבעצמות המאציל מפני תגבורת גדלות התענוג שבעצמות כי רב הוא מאד בבחינת א"ס ממש וע"כ יוצאים בחינת מותרות ונובלות כפרט ועוללות וכה"ג ולכך נקרא בשם צאן לשון יציאה ובקיעה כו' ומבלתי סדר והדרגה כלל להיותם באים מכח עצמות התענוג הפשוט שלמעלה מן ההשתלשלות וד"ל. והנה בחינת יעקב העליון היה רועה צאן לבן הנ"ל דהיינו שעשה תחבולות ביחודים עליונים להוציא לצאן לבן העליון מן ההעלם שבעצמות התענוג כמו בעובדא דמקלות אשר פצל ברהטים כו' שילדו כל הצאן נקודים עקודים כו' שיהיה באורות העליונים האלה בחינת התכללות מכמה גוונין וכמה מיני מדריגות שונות שזהו ענין ובחינת התיקון דעולם האצילות באורות וכלים כידוע וזהו מה שכתוב ויפרוץ האיש מאד מאד שני פעמים מאד מאד. מאד הראשון הוא ריבוי מותרות השפע דאורות הללו שנקרא צאן שיוצאים מבחי' מל' דא"ס רק מבחינה האחרונה שבו לבוא לידי גילוי מן ההעלם באצילות על ידי בחינת הכתר שהוא בחינת הממוצע בכלל כידוע. ומאד השני הוא מה שצאן האלה הן בהעלם העצמות התענוג שבפנימית אא"ס שהן בבחינת א"ס ממש זהו מאד השני והוא מה שכתוב ויהי לו צאן רבות בלי גבול כלל וכולן יצאו מן ההעלם לגילוי על ידי יעקב הרועה אותם (והיינו שרש ומקור כל נשמות ישראל שנקרא צאן קדשים כמ"ש הוא עשנו כו' עמו וצאן מרעיתו והיינו כמו שעלו במח' הפנימית והעצמות בעצמות התענוג הפשוט שבעצמות א"ס שיצאו מכח העונג העצמי לחוץ על ידי יעקב איש תם יושב אוהלים שהוא שרש התורה ומצות כמו שיתבאר). וזהו הטעם שהזכיר צאן קודם לשפחות ועבדים אע"פ ששפחות ועבדים הן בחי' מדבר לפי ששרש האורות העליונים האלה שנקרא צאן היו בשרשם הראשון בבחינת העלם עצמות דלובן העליון למעלה ממקור ההשתלשלות לכך המה העיקר ומקור (כמו נשמות ישראל שנקראו צאן וע"ש שהן ע"ש דנוגה טפלים) עד ששפחות ועבדים מקבלים מהם וממילא נתהוו כו' וד"ל. והנה לע"ל כתיב אז תעבורנה הצאן ע"י מונה דוקא. והענין הוא דפי' מונה זה היינו כמו מונה מספר לכוכבים שמונה למספר הניצוצות דהיינו אורות העליונים הנ"ל הנק' צאן שיוצאים ובוקעים מלובן דתענוג העליון למעלה מסדר ההשתלשלות הקדום על פי מאמר קו המדה וירדו למטה מטה באבי"ע וזהו לעתיד לבוא דוקא כאשר יתבררו כל העולמות דבי"ע עד האצילות ועד בכלל מצד עוצם גילוי עצמות אא"ס למטה כמו למעלה ממש בבחינת ביטול היש לאין עד רום המעלות אז גם בחינת הצאן הנ"ל יחזרו למקורם הראשון בהעלם עצמות התענוג מלמטה למעלה על כן אמר אז תעבורנה הצאן ע"י מונה דוקא שיומשך מן אור העצמות בחינת מונה זה שימנה ויספור

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.