קמט, ב

מפסולת התענוג העליון האלקי שבמדות עליוני' דע"ס דעשי' ויצי' עד ע"ס דאצי' כו'. כמו שאנו רואים תענוגי בנ"א בטעמי המאכלים שהטעם הוא העונג שבמאכל בחי' צומח. יש מתענג מטעם המתיקות דווקא ששרשו בבחי' החסד כמתיקות התפוח וכל מאכל מתוק וכמתיקות הדבש. ויש מתענג מטעם החמיצות והחריפות כחריפת טעם הצנון ופלפלין וכה"ג וכל דבר קיוהא שמשיב הנפש. ובזה יש כמה מיני אופנים שונים בהתחלקותם ובהתכללותם זע"ז. לפי שאין דומה מתיקות פרי ומאכל זה למתיקות פרי ומאכל זולתו וכן בטעם מרירות וחריפות כו'. וכ"א לפי טבע שרש נפשו מבחי' פרטי' המדות דחו"ג כך הוא בטבעו להתענג אם ממתיקות או היפוכו ובטעם כזה מפרי זו דווקא כאופן טבע מדתו אם מחסד או מדין. שמי ששרשו במדת החסד כל תענוגיו בשפע החסד והטוב וכך מתענג מטעמי המאכלים במתיקות שמורה על בחי' החסד. ומי שטבע מדתו במדת הדין כל תענוגיו במעשה הדין וחריפות ומתענג מדבר מר וחריף וחזק כידוע. וכמו"כ במיני עונג שמתפעל אדם מקול ערב שיש בו התחלקות אופנים שונים וכללותם הוא בב' מדות דחו"ג כמו קול שמחה וחדוה שמרומם הלב. או קול מרירות ועוצב המשפיל הלב. או כלול משניהם יחד באופנים שונים שנק' קול ערב (כטעמים שבמאכלים כלולים ממתיקות ומרירות שנק' טעם ערב) והכל לפי טבע בנ"א במדותיהם שכלולי' מחו"ג כך אופן טבע התפעלותם משיר וניגון. בקול שמחה. וקול עצב. ויש שמתענג ומתפעל מהיפוכו דווקא. (כמו בני ישמעאל מסטרא דחסד שמתפעלים ומתענגים מניגון דמרירות ועוצב. ובני אדום שהם מסט' דגבורה שהתפעלותם ותענוגם מקול שמחה שהעונג מלובש בהיפוכו כו'). וכמו"כ למע' יש במלאכים דעשי' ויצי' התחלקות מכמה אופנים שונים דחו"ג כמיכאל וגבריאל שר של אש ומים. שזה מתפעל באהבה וחדוה ושיר שלו בשמחה. וזה מתפעל ביראה ופחד ושיר שלו במרירות ושפלות כמו פני ארי' להימין דחסד באהבה ושמחה. ופני שור ביראה כו' וכמו שרואים בטבע הנשמות בגופים יש שעיקר עבודתו בהתפעלות התענוג באהבה ושמחה. ויש שעיקר עבודתו בענג אלקי ביראה ופחד בשיר של מרירות כו'. (וכך יש גם במיני הדומם בחי' התחלקות דחו"ג בריבוי אופנים שונים כמתכת ואבנים. וכן בצומח וחי. זה מבחי' הגבורות וזה מבחי' החסדי' ע"כ מדותיהם וטבעם שונים מרחמים לדין. כנשר רחמני ועורב אכזרי כו'. ובטבע מזונם ומאכלם כ"א למינהו בשרשו למעלה כו') וכן יש בתענוגי בנ"א בציור נאה באופן שמעורב בגונין במראה אדום או מראה לבן יש מתענג יותר ממראה לבן. ויש מתענג יותר ממראה אדום בד"כ. (וכן במדות עצמם כמו בשפלות והגבהה. וקמצנות או פזרנות. חמימות וקרירות. זריזות ועצלות כו'. ובממוצע מב' הפכים באופני התכללותם לאין שיעור). וא"כ יובן הגם שמדת האהבה הוא בבחי' החסד דווקא. ועיקר התענוג שבה בבחי' החסד שהוא כטבע המים בהמשכה ודיבוק בקרירות עכ"ז יש בו מהיפוכו ג"כ. והיינו בבחי' רשפי אש התלהבות או התפעלות ממרירות (שנק' גבורה שבחסד) שבאה מחמת האהבה עצמה. כמו טעם המאכל שכלול