רלח, ב
ביאור על הנ"ל
(א) להבין שרשי הדברים הנ"ל הנה שורש ענין גפן ממצרים תסיע כו' כסו הרים צלה כו' הוא בחי' שם ב"ן שנעשית ראש לשועלים כו' ומבררת רפ"ח ניצוצין בלילה בעוד שנותנת טרף לביתה כמ"ש ותקם בעוד לילה כו' ולאחר הבירור מתעלי' למעלה מעלה מאוד בבחי' כתר עליון שלמעל' מן ההרים עליונים וזהו כסו הרים צלה כו' וכמ"ש אשת חיל עטרת בעלה כו'. וכדי להבין כל זה יש להקדים לבאר תחילה ענין הבירור שלה ברפ"ח כו' הנה אנו אומרים וקדושי' בכ"י יהללוך כו' י"ל למה נק' קדושים אך הענין ידוע שיש ב' מיני מלאכים יוצר משרתים ואשר משרתיו כו' דהיינו המלאכים שנבראו מן ו' ימ"ב ואשר מתחדשים בכל יום משם ב"ן והוא בהמה רבה דרביע על אלף טורין ושתת לון בגמיע' חדא כו' פי' שמרוח פיו ית' מתהווים נבראים חדשים מאין ליש בכל יום ובעוד לילה חוזרים למקורם ושתית לון בגמיע' כו' כלומר שמתכללים במקורם בבחי' ביטול המציאות כמ"ש במ"א והוא ענין הבירור שלהם מעה"ד טוב ורע ע"י גמיעה זו שנכלל הטוב שבהם באלקי' חיים ולכך נק' קדושי' שמשיגים בחי' קדוש הוי' וצועקים אי' מקום כבודו כו' ונכללי' בבחי' ביטול כו' וזהו שבכל יום ויום מתחדשים המלאכי' הללו הנק' קדושי' וע"י בירור דשם ב"ן המבררת אותם בכל לילה יהללו בכל יום כו' וד"ל. והנה ישראל הם מקדשי שמך פי' שמעלים ומגביהים את שם ב"ן הנק' שמך כידוע להיות בבחי' קדושה העליונה דכתר עליון כו' להיות כי הבירור דשם ב"ן הנ"ל א"א כ"א בהיות שם ב"ן מבורר בעצמו מקודם בשרשו ומקורו כו' והוא ע"י ישראל מקדשי שמך כו' כי ישראל הוא בחי' שם מ"ה המברר ב"ן כידוע ואח"כ או' המלאכים קדושתם איה כו' וממילא נתעוררו בקדושתם ע"י קדושת ישראל כי בירור שלהם ממילא נעשה אחר בירור דמ"ה כו' וד"ל. ועיקר הקדושה הוא שהוא ית' אדון הנפלאות דוקא דהיינו שהחכמה הנק' פלא אותי' אלף מאאלפ"ך חכמה כידוע ג"כ בחי' עשי' לגבי עצמי' אוא"ס ב"ה והוא קדוש ומובדל גם מן החכמה שמחי' כו' וד"ל. ועתה י"ל ענין הבירור דשם ב"ן בעצמו כו' הנה כתי' יין המשמח אלקים פי' אלקי' הוא שם ב"ן והוא ענין
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.