קפח, א

(א) ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו עזים מאתים כו'. הנה כדי להבין כללות ענין המנחה ששלח יעקב לעשו אחיו. שזהו מדבר כמו שיהיה לע"ל אחר כל הבירורים דרפ"ח כו' שיהיה עשו נקרא אחיו של יעקב כו'. הנה תחלה יש להבין בכללות ענין הקרבנות דעכשיו שבדרך כלל אעפ"י שיש כמה מיני קרבנות מן הצאן ובקר עולות ושלמים שכללותם נקרא בשם מנחה דוקא ולא קרבן מנחת סולת לבד נקרא' מנחה כי כל קרבן דומה להקרבת מנחה ודורון לפני מלך ושר כמו הקריבהו נא לפחתך כו'. וכמו שאמר גבי קרבן הבל וישע ה' אל הבל ואל מנחתו אעפ"י שהקריב מבכורות צאנו כו' (וכן דוד אמר לשאול אם ה' הסיתך בי ירח מנחה כו' שכוונתו כל קרבן ולא קרבן מנחת סולת דוקא כידוע) ויש להבין למה נקרא הקרבן בשם מנחה דוקא (וכן בתפילות שכנגד תמידין תקנו הרי תמיד של בין הערבים במקום זה עכשיו תפלת המנחה אין הכוונה על מנחת סולת אלא על הקרבן דתמיד זה שנקרא תפלת המנחה שתיקן יצחק ועכ"ז מנחת סולת לבד נק' מנחה בפרט אבל גם כללות כל התפילות דכל יום ותפילות השבת ומוספים נק' כולם בשם מנחה מטעם הנ"ל וכמשי"ת) והנה להבין הטעם לזה יש להבין תחלה שרש יעקב ועשו כמו שהן לע"ל אחר תשלום כל הבירורים דק"נ שנאמר אז אהפוך אל עמים שפה ברורה כו'. והנה יש להקדים תחלה כלל הידוע בשרש ומקור כל ההשתלשלות דקו"ח מעצמות אור א"ס ב"ה באבי"ע שכולל ארבע אותיות דשם הוי' כידוע שכל זה אינו בא ונמשך ממהו"ע דאור הא"ס כלל אלא רק מבחינת אור וזיו והוד המתפשט מן העצמות וגם זה בבחינת הארה דהארה ע"י צמצום הראשון כמ"ש כי עמך מקור חיים שהוא בחי' הקו"ח