קפ, ג

(א) וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו כו' ויצו אותם לאמר כה תאמרון לאדוני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדוני למצוא חן בעיניך כו'. הנה ידוע במדרש דמיד שנפטר מלבן שלח מיד מלאכים לעשו להודיעו כו' והוא מה שהודיעו בתחלה עם לבן גרת"י גימטריא תרי"ג מצות כו' ואחר עד עתה כלומר ועתה באתי אליך לברר אותך אחר שכבר נשלם עבודתי השלימה עם לבן כו'. והנה יש לדקדק תחלה מה שהזכיר צאן קודם לעבד ושפחה שהן בחי' מדבר דאדם כו'. ויש להקדים בתחלה כללות ענין עבודת יעקב עם לבן בצאן דוקא כמו שכתב בפרשת ויצא בעובדא דמקלות ויפרוץ האיש מאד מאד שני פעמים מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים כו' למה צאן דוקא ושפחות ועבדים הזכיר דרך טפל לבד כו'. דהנה אמר שם וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה פי' טענת בני לבן אמיתית היתה דכל בחינת הכבוד העליון שהוא בהעלם עצמות המאציל כמו שכתב לכבודי בראתיו יצרתיו כו' מאשר לאבינו הוא בחינת לובן העליון כמשי"ת בפסוק וישכם לבן בבקר כו' עשה יעקב בעל עולם התיקון דאצילות כל הכבוד הזה להיות בבחינת ריבוי האורות בכלים מכלים שונים בהתכללות דשם מ"ה דתיקון כו' שזהו שכתוב ויפרוץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות כו' (וכידוע דשרש ג' העולמות בריאה יצירה עשיה וגם נשמות דבי"ע כמו שכתוב בראתיו יצרתיו כו' הוא שנפל וירד מעולם התוהו שהיה שם השבירה בבחינת ס"ג שהוא למעלה הרבה מעולם האצילות) וזהו לקח יעקב את כל אשר לאבינו שהוא כל האורות העליונים שלפני האצילות שכלולים בהעלם עצמות המאציל שלפני בחי' התוהו ותיקון שמשם היה השתלשלות דעשר ספירות דתהו ומצד מיעוט הכלי וריבוי האור נפלו הכלים עם רפ"ח ניצוצין כו'. אך מכל זה דוקא עשה יעקב בעל עולם האצילות בבחינת שם מ"ה דתיקון כל הכבוד הזה דהיינו מה שכתוב לכבודי בראתיו כו'. ולהבין ביאור זה הנה יש להבין תחלה בשרש בחינת לבן ויעקב בכל העבודה שעבד יעקב ללבן בצאן דוקא ומעט אשר היה ללבן ובעבודתו ויפרוץ לרוב כו'. דהנה מבואר במ"א על פסוק אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן כו' דפי' צאן הוא לשון יציאה ובקיעה חוץ לגדרו וחוץ למקומו כמו צאינה וראינה כו' והוא כמו היוצא לדרך שיוצא מהיכלו ומקומו לחוץ או היוצא לראות דבר מה בשוק וכמו ותצא דינה לראות כו'. וכך הוא ענין כל יציאה שהוא יוצא לחוץ מהעלמו במקומו ממש כו' וכמו השמש יצא על הארץ שיצא ממקומו ובקע עובי הרקיע להאיר על הארץ כו'. והענין הוא למעלה באורות היוצאים מן ההעלם שבבחינת לובן העליון שהוא בחינת עצמות התענוג העליון שהן באים מכח התענוג העצמי שבשעשועים העצמיים בדרך בקיעה ויציאה לחוץ שבא מצד ריבוי השפע דתענוג העליון ביותר יוצא ונובע משם בבחינת מותרות ונובלות תענוגים כמו פרט ועוללות