קעה, ד

(א) וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם כו'. כתיב לך ה' הגדולה והגבורה כו'. הנה הזכיר כאן ששה מדות עליונות דאצי' חג"ת נה"י עד כי כל בשמים כו' דאחיד בשמיא וארעא שהוא בחי' יסוד ואח"כ לך ה' הממלכה שהוא בחי' המל' כידוע. והנה מ"ש לך ה' פי' לך הן חמשים ש"ב גי' דלך ששם המדות כלולים בביטול בתכלית וז"ש לך ה' הגדולה והגבורה כו' ואמנם בהתגלותם מבחי' בינה למטה ע"י בחי' יסוד כידוע דבינה עד הוד אתפשטת לבד זהו שאמר כי כל בשמים כל היפוך אותיות לך משום שיורדים מן ההעלם לגילוי ע"י בחי' יסוד דוקא שנק' צ"ע וזהו דאחיד כו' והוא בחי' יוסף שמשפיע לבחי' המל' שהן השבטי' שהן בבחי' עלמא דנוק' כידוע במ"ש ששם עלו שבטים כו' (כמשי"ת) והנה הג' מדות שהזכיר בתחל' שהמה הגדול' והגבור' ותפארת הן בחי' האבות אברהם יצחק ויעקב שהאבות הן הן המרכבה עליונה בחי' המדות דחג"ת דאצי' כידוע. והגדולה הוא בחי' החסד שרש נשמת אברהם איש החסד. והגבורה שרש נשמת יצחק שנק' פחד יצחק. והת"ת הוא שרש לבחי' יעקב שהוא ממדת הרחמים שכלול משניהם וכמ"ש אלקי אבי אברהם ופחד יצחק היה לי כידוע. ולהבין ביאור כ"ז הנה תחלה יש להבין במ"ש לך ה' הגדולה בה"א ולמה בש"ע אומרים האל הגדול הגבור והנורא כמ"ש בכתובים. אך הנה ידוע שהה"א מורה לשון נוקבא שהה"א הוא בחי' ההתפשטות לאורך ורוחב כו' כמו מדת הגדולה שהוא מדת החסד הרי יש מדה זו דחסד כמו שהוא בעצם מהותה במשפיע שנק' איש טוב וחסד בעצם טרם שבא לכלל השפעה לזולתו המקבל החסד אבל כאשר מתפשט ממנו חסד למקבל ה"ז בא רק בבחי' חיצונית הארת החסד שבמשפיע שאינו בא אלא לפי ערך כלי המקבל לבד שהוא רק בחי' הארה א' המתפשטת מעצם מדת חסדו וכלא חשיבא לגביו כזיו השמש שבטל ונכלל בעצם השמש כו' שא"א שיבא עצם החסד כמו שהוא בבחי' התפשטות ההארה שלו בלבד למקבלים כו'. וכך יובן למעלה במ"ש לך ה' הגדולה כו' בה"א וכמו כי עמך מקור חיים כו'. דהנה כתיב כי אמרתי עולם חסד יבנה שעיקר בנין כל העולמות מאין ליש בא מבחי' החסד העליון דאצי' שהוא הנק' בשם גדולה לפי שהחסד והגדולה ענין א' הוא ממש ולהיות שעיקר הגדולה הוא רק בחי' התפשטות לבד שחוץ לעצמותו אך בזה ניכר גדולתו העצמי אע"פ שאין ערוך כלל לבחי' התפשטות הגדולה לגבי עצמות גדולתו כמו שהתפשטות החסד למקבלים אינו רק הארה א' בעלמא מעצם מדת החסד. מ"מ עיקר שלימות הגדולה והחסד הוא כשבא לכלל השפעה למקבלים דוקא כמאמר במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו כו' שזהו ענוה יתירה לצמצם א"ע להשפיע למקבלי' מגדולת חסדו העצמי דלגדולתו אין חקר בבחי' א"ס ממש וז"ש לך ה' הגדולה בה"א שהוא בחי' התפשטות הגדולה וחסד עליון בשביל התהוות העולמות דבה"א ברא"ם מאין