קמט, א

(א) ויתן לך האלקי' מטל השמים כו'. הנה יש להבין למה נזכר בברכות האלה דיצחק שם אלקי' שהוא בחי' הצמצום שהוא מדה"ד כידוע במ"ש בראשית ברא אלקי' שתחלה עלה במחשבה לברוא במדה"ד כו'. וכל ברכה ושפע הוא בשם הוי' דווקא כמו יברכך הוי' כו'. להיותו מדת החסד והרחמים כידוע. גם יש להבין הטעם שלא נתברך יעקב מיצחק כ"א כאשר הי' ידיו שעירות כידי עשו דווקא. וכמ"ש ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שעירות ויברכהו כו'. וגם אחר שראה שהי' לבוש בגדי עשו אחיו. וכמ"ש וירח ריח בגדיו ויברכהו כו'. אך הנה יש להקדים ענין מ"ש מ"ה יפי"ת ומ"ה נעמ"ת אהבה בתענוגים כו'. יש לדקדק מהו לשון בתענוגים ל' רבים כי התענוג במדת האהבה אינו אלא תענוג אחד שמתענג באהבה זאת כו'. א"כ מהו ל' בתענוגים רבים מיני אופני התענוג באור האהבה זאת כו'. אמנם הנה אנו רואים תענוגי' הגשמי' שהמה מתחלקי' לכמה ריבוי אופנים שונים ובדבר והיפוכו. וכללותם הן בבחי' חו"ג לפי ששרשם הראשון נפל

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.