קמב, א

(א) ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק. כתיב שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני. שמאלו תחת לראשי זהו בחי' ומדריגת יצחק שהי' מרכבה לבחי' הגבורות העליונות שנק' שמאלו (שהוא בחי' קו השמאל בג"ה) ואברהם הי' מרכבה לחסדים העליונים (בחי' קו הימין בחי' חח"ן) וז"ש וימינו תחבקני כו'. ויעקב הי' כלול משניהם מחו"ג וז"ש אלהי אברהם ופחד יצחק הי' לי כו'. והנה לע"ל נאמר כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו כי אתה אבינו ואמרז"ל שזה יצחק דווקא כי לע"ל יתגלה פחד יצחק דווקא כמ"ש ובאו במערות צורים מפני פחד ה' והדר גאונו וכן אנו אומרים ובכן תן פחדך כו' וייראוך כל המעשים כו'. ובאמת י"ל הטעם לזה למה לע"ל דווקא יאמרו כי אברהם לא ידענו במדרגה דחסד ואהבה וישראל ג"כ אע"פ שכלול משניהם לא יכירנו רק יצחק כו' והלא גם עכשיו ועתה ישראל מה ה' אלהיך כו' כ"א ליראה כו' וכתיב סוף דבר כו' כ"א ליראה האלקים ירא כו'. והנה הדקדוק בפרשה זו ידוע מ"ש ואלה תולדות יצחק ב"א הרי ידענו מזה שאברהם הוליד את יצחק א"כ למה חזר וכפל לומר אברהם הוליד את יצחק וגם מה שהזכיר כאן ב"פ אברהם וב"פ יצחק דלכאורה אין לזה טעם כו'. אך הנה להבין כ"ז יש להקדים תחילה בשרש המדריגות דאברהם ויצחק שהאבות הן המרכבה והאבות סימן לבנים כמ"ש מה יפה ירושתנו כו' דהנה מדת אברהם שהי' בבחי' החסד העליון שהי' בעבודתו ממשיך בחי' המשכות וירידת האור האלקי שיבוא בבחי' גילוי מלמעלה למטה כטבע המים שיורדים ממקום גבוה לנמוך והוא לפי שעבודה שבלבו הי' באה"ר שנמשך כמים כו' וכמ"ש כי אברהם אוהבי שנקר' רחימא דמלכא כו' (כמשי"ת) וע"כ הי' עיקר עבודתו כל היום במצות הצדקה וחסד עם כל הבריות והכנסת אורחים (וכמשי"ת). ובחי' ומדת יצחק שהוא בבחי' הגבורה עליונה שהיא בבחי' ההעלאו' והסתלקות האור מלמטה למעלה כטבע האש שעולה למעלה לפי שהי' עבודה שבלבו ברשפי האש התלהבות התשוקה מלמטה למעלה ליכלל ולעלות ולידבק באור ה' בשלהבת י"ה כנצוץ הנכלל באבוקה והוא מדת הפחד והיראה כמשי"ת:

(ב) והנה להבין כ"ז בתוס' ביאור יש להקדים ענין מארז"ל ע"פ ואהבת כו' שיהא ש"ש מתאהב ע"י כו' וע"ד הפשוט היינו שיומשך גילוי אור האלקי מלמעלה למטה עד שיהי' ש"ש מתאהב בלב אחרים ע"י כו' והוא שיפעול התפעלות אה' אלקית בלב כל אדם וזה הי' ע"י אברהם אוהבי הנ"ל שהמשיך אור האהבה אלקי' מלמעלה למטה והיה ש"ש מתאהב לרבים ע"י עבודתו באה"ר להיות עי"ז המשכת אה"ר העליונה מלמעל' למטה. וזהו פי' אברהם אוהבי רחימא דמלכא שהוא פי' וענין פועל יוצא שבעבודתו למטה באהבה הי' פועל להמשיך לבחי' אה"ר העליונה מלמעלה למטה שמזה יהי' ש"ש מתאהב על הבריות כו'. וזהו ג"כ פי' ואהבת לשון פועל יוצא שיפעול המשכת אה' העליונה על האה' שלמטה כו' וד"ל. ולהבין ביאור הענין הנה יש להקדים בענין התבוננות בפ' ראשון בק"ש באמרו שמע ישראל ה' אלהינו כו' שקודם ואהבת כו' דהנה ידוע בעיקר הכוונה בק"ש במס"נ בה' אחד דווקא היינו בבחינת אחדות הפשוטה בתכלית הפשיטות שהוא בחי' עצמות אא"ס ב"ה ממש