עו, א

(וכמ"ש בע"ח לא שנסתלק לגמרי אלא שאינו כמו אור הראשון כו') ומן הרשימו נמשך הקו"ח להאיר בכל ההשתלשלות דע"ס דאצילות ומאצילות לבי"ע כו'. והנה ידוע דאור דקו"ח זה שרשו דוקא מבחי' אור העצמות שלפני הצמצו' דמק"פ כו' וע"כ נק' קו המדה שיכול להחליף האורות בכלים וממנו מקור התיקון דשם מ"ה כמ"ש דאיהו שקיו דאילנא כו' (וזהו וי"ו דוהנורא כמ"ש במ"א) והוא שרש ישראל דלעילא ותתא שעלו במח' העצמית הנ"ל אך גם עכו"ם עלו במח' רק שהוא בחיצוניות דוקא והוא בבחי' הצמצום הראשון שנק' מק"פ כו' שמעלים ומסתיר לאור העצמות וכמ"ש ישת חושך סתרו וזהו שהבדיל בין האור והחשך כו' (שהוא ההבדלה בין ישראל לעכו"ם ובין קדש לחול כו') ויקרא אלקי' לאור יום ולחשך קרא לילה שזהו בירידת ההשתלשלות למטה מטה שזהו ענין הצמצום והסתר גמור דק"נ שהוא בחי' חשך והעלם גמור שנק' לילה וזהו שארז"ל שהפרידן מאחדותו וחלקן בדברי' כו' שיצאו להיות בבחי' פירוד ויש גמור מיחוד העליון כו' וזהו ג"כ ענין בחי' התוהו שקדם לבחי' התיקון בכללות שהוא בבחי' החשך העליון שנק' חשמ"ל העליון והוא שנק' מק"פ כו' ומצד שלמעלה ממש הוא ענין צמצום והעלם אור העצמות ע"כ למטה הוא שנק' צמצום גמור דבחי' נוגה. ומטעם זה יובן ההפרש בין ישראל לעכו"ם גם למטה מטה שבישראל יוכל להיות בחי' ההתכללות וביטול במציאות בנפשם וגופם בפנימיו' וחיצוניות בשוה מצד שרשם הראשון בעצמות ופנימית דאור א"ס כמו שהוא לפני הצמצום הראשון הנ"ל שהיו כל האורות דע"ס דתיקון דאצילות כלולים שם באור זה הפשוט בתכלית רק שיצאו אח"כ אחר ההעלם וצמצום הראשון בקו"ח כו' ולכך א' דאתם קרויים אדם בחי' מ"ה בהתכללות אמיתי' דמ"ה העליון (גם לאחר שנתפרדו כנ"ל) ובחי' אדם זה הוא בב' אופני' הפכיי' באור הפנימי' הוא בבחי' מ"ה בחי' הביטול האמיתי דאין האמיתי כמו אברהם אבר מ"ה שהי' עפר ואפר בעצמו ומותר בעולם וכמו משה מה שמו שהי' עניו ושפל כו' ובבחי' הכלי החיצוני הוא בטבעו בהתנשאות ויש דוקא ובעל בחירה כו' כנ"ל:

(נא) ואמנם גם הכלי הוא כמו האור בבחינת אדם דתיקון כנ"ל והוא בחי' הביטול דיש לאין בתו"מ שמזה יהיה העוה"ב שיהיה הגילוי דבחינת יש האמיתי שהוא ההתנשאות האמיתית שמצד העצמות שהוא מקורא דכולא ושלימותא דכולא וכמ"ש להנחיל אוהבי יש וגם במשיח נאמר וגבה מאד בהתנשאות יתירה והוא מבחי' ההתנשאות דיש האמיתי וקצת מזה היה גם בדוד מ"י. וזהו שא' דכל המשפיל עצמו הוי"ה מגביהו דמרמז על משה שהוא משיח גואל ראשון וגואל אחרון כידוע והיה עניו ושפל מכל כו' הוא בבחי' הביטול דמ"ה דחכמה בתו"מ וכל המשפיל עצמו הוי"ה מגביהו שהוא עצמו בא במשיח בהגבהה ועילוי גדול כמ"ש וגבה מאד אותיות אדם שהוא מבחי' יש האמיתי שזהו עיקר ענין האדם אדמה לעליון ממש בבחי' ההתנשאות אמיתית ואינו נפרד כלל (ולא כמו דוד מ"י שהיה שפל ונקל בעיניו וקרא עצמו