נח, ג

בחיצוניות שנק' סוכת שלום כמו ופרוס עלינו סכת שלומך כו' כאימא דרביע' על בנין כמ"ש והאם רובצת על האפרוחים כו' כמו שהי' במ"ת כנ"ל וד"ל:

(נז) ונמצא דפנימי' בינה שיש בה מבחי' מ"ה דחכ' שנק' נקוד' בהיכלא כנ"ל הוא העושה השלום ואחדות גם לאחר שנפרדו המדות ונולדו בבחי' יש להיות בחי' ביטול היש. וזהו כללות ענין תיבת נח שהוא בחי' צ"ע דחכמ' שהי' גנוז ונעלם בפנימי' דבינה כמ"ש את האלקים התהלך נח כו' וע"כ נכנס לתיבה שהיא כמו מ"ם סתומה מרובע ומוקף מכל צד בסתימו' והעלם והוא מקיף הפנימי דבינה אם הבנים כמו שהם במקורם וע"כ הי' ההתכללות ואחדות בביטול גדול גם בבהמו' וחיות שהיו בתיבה כמו לע"ל בימות המשיח וזה הי' הכנה לענין הביטול דיש גם בתולדה ויציאה מן ההעלם דתיבה בבחי' שם מ"ה דתיקון בהתכללות ואחדות כמ"ש ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים כו' עד דור הפלגה וד"ל. ובכל זה יובן ג"כ מה שהי' בתיבת נח ג' מדורים תחתיים שניים ושלישים כו' ונתעכבו בה שנה שלימה שזהו כמו בחי' העיבור דולד במעי אמו שהן ט' ירחי לידה שעולה בכל ג"ח למעלה וכמו מי יתנני כירחי קדם כו' וכמ"ש אל בית אמי אל חדר הורתי כו' כמו שמלמדים לולד כל התורה בבחי' מקיף ובסבת העכוב דעיבור זה בבחי' הביטול והתכללות בבחי' פנימי' בינה הי' הכנה לענין התולדה שיצאו מן התיבה בבחי' הבירור והתיקון לתקן לחטא דעה"ד טוב ורע שבעבור זה נתקללה הארץ כי נטמאה ומלאה הארץ חמס כו' כמ"ש זה ינחמנו כו' וד"ל:

(נח) וזהו שהיתה הספינה מרובעת ולא עגולה כשאר הספינות לפי שלא היה הכוונה שתהיה שטה במים אלא רק שתהיה יושבת ע"פ המים וכל ישיבה א"א כ"א במרובע דוקא כנ"ל שהוא בחי' מ"ם סתומה הנ"ל. וגם לא היה צריך נח למלחים ותורן וספן כי לא היה הילוך התיבה ע"פ הרוחות המנשבות כהילוך הספינות בים אלא הלכה מעצמה בנחת ושלום בלא רוחות כלל כמ"ש ותלך התיבה ע"פ המים כו'. ושרש הענין הוא לפי שמי המבול שרשם למעלה מן הים כי הרי היו מי המבול מן המים שמעל השמים כמ"ש וארובות השמים נפתחו כו' ומים שמעל השמים נק' מים העליונים הרוחניים כמו מן המים משתיהו כו' שלא ירדו למטה בתערובות דטו"ר אחר ההבדלה שהיה בין מים עליונים למים תחתונים ע"י הרקיע כמ"ש יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל כו' ומים תחתונים שירדו למטה נתערב בהם טו"ר אחר חטא עה"ד ולזאת ירד הגשם דמי המבול מבחי' מ"ע הללו כדי לטהר את הארץ מטומאתה כטובל במקוה כמ"ש במ"א באורך וגם מ"ש נבקעו כל מעיינות תהום רבה מלמטה למעלה זהו ג"כ בבחי' הבירור ותיקון דמ"ת שעולים בבחי' יחוד והתכללו' כמו שהיה תחלה קודם הבדלת הרקיע דכתיב ורוח אלקים מרחפת על פני המים כו' כמ"ש בדרוש דיהי רקיע בתוך המים כו' באריכות ומפני שהיה יחוד דמ"ע ומ"ת בזמן המבול כמו שהיה מתחלה מים במים כו' ע"כ לא היה הילוך התיבה ע"י הרוחות כי הרוחות הן בבחי' מ"ת שהן הימים שמעורבים טו"ר