מו, א

שעור קומה של יוצר בראשית וזהו (תהלים קמז, ה) ורב כח כו' כמ"ש במ"א) ובכלל זהו בחי' קו המדה דקו"ח שמודד כל או"כ בגילוי או"פ דוקא ששרשו בשם מ"ה דא"ק מקור התקון והוא שנק' יובל במלאפום דוקא שהוא העושה הבלילה ותערובות בסדר ומדה דוקא שהוא בחי' אדם ולפי שיש ביחוד והתכללות זו בחי' הבטול דשם מ"ה ברבוי גדול לאין שעור נק' אדם אדמה לעליון ממש שהוא מקור כל המקיפין שנק' שלמותא דכולא וזהו ושם אחיו יובל שהוא אחיו דיבל בקמץ וכידוע דשרש הכלים במקיפי' דוקא ולא יובל בחולם אע"פ שהוא נקודה דחכ' מאחר שהוא בבחי' ההעלם ואין עדיין שלא נמשך ממנו בגילוי באו"כ ממש כנ"ל וזהו יתרון מעלה דבינה שבחכ' על נקודה דחכ' עצמה כידוע בענין קוץ התחתון דיו"ד שזהו מ"ש הבן בחכ' כו' שנק' נבון שלמעל' מחכ' כנ"ל. ולזה לא אמר יובל בחולם אלא יובל במלאפום שהוא אחיו דיבל ממש כי מקור אחד להם דאדם אדמה לעליון כו' וד"ל:

(נ) וזהו שהיה אבי כל תפש כנור ועוגב. כי הנה בחי' התכללות דחו"ג שבא בגילוי או"פ בבחי' חצוניות הכלי' זהו כל שרש המשכות העולמות דאבי"ע כמ"ש בראשית ברא אלקים אבא אמר לאימא שנק' אומנא כו' שזהו שרש בחי' התכללות המדות דחו"ג שבוימ"ב כידוע והוא בחי' שיר כפול ושיר משולש ומרובע שבא בציור גוונין בגילוי וזהו כנור ועוגב בכלל דכנור הוא הכלול מחו"ג בעונג שבבינה כנ"ל שנק' שיר כפול בכלל ועוגב הוא בחי' שיר משולש דת"ת כנ"ל בפי' הללוהו