מה, ד

ממש כמו אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה עצמו שמענום (מכות כד, א) אע"פ שהן כללות התחלקות דחו"ג דמ"ע ול"ת מ"מ הן בתכלית היחוד כי בדבור אחד נאמרו וכן אמר מימינו אש דת למו שכלול מחו"ג וכן (תהלים כט, ג. ז) קול ה' על המים קול ה' חצב להבות אש באש שחורה ע"ג אש לבנה וכה"ג וכ"ז מפני שנק' מצותי ממש כמו (תהלים קיט, צו) רחבה מצותך מאד בבחי' א"ס ממש כמ"ש במ"א):

(מח) וזהו בחי' יבל בקמץ שהוא היה אבי יושב אהל ומקנה פי' כי יושב אהל ורועה צאן ענין אחד להם דהא בהא תליא כפירש"י וגם למעלה כן הוא דאבי יושב אהל היינו מקור כל המקיפים שממשיך כל או"מ הנק' אוהל כמקיפים דתו"מ שהמשיך יעקב כמ"ש (מיכה ז, כ) תתן אמת ליעקב (תהלים עח, ה) ויקם עדות ביעקב כו' כי שרש יעקב בקו האמצעי שעולה בפנימית הכתר וע"כ היה יעקב רועה צאן כמו למעלה שהנשמות נק' צאן והן נש"י דכתיב (יחזקאל לד, לא) צאן מרעיתי כו' שעלו במח' ויצאו למטה ע"י יעקב שעשה בתחבולות בצאן לבן העליון במקלות אשר פצל ברהטים כו' ליחם הצאן לעשות בהם רבוי התולדה שזהו רק ע"י ההמשכה מגוונין הכלולים באו"מ דתו"מ העליונים כמ"ש בזהר בעובדא זו דמקלות שפיצל כו' שזה כמקיפין דד' מוחין דתפלין כו' וזהו שהיה יעקב יושב אהלים דתשב"כ ושבע"פ רועה צאן כרועה צאן בגשמיות שזן ומפרנס אותם במרעה טובה ובהשקאת מים ועושה בהם רבוי התולדה כך למעלה הן נש"י שנק' צאני כו' שמקבלים מאור התו"מ ע"י הרועה בכל דור ודור כמ"ש במ"א ע"פ (ש"ה א, ח) צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים שהן ז' רועים שנק' יושבי אהלים דתו"מ כו' וע"כ יעקב דוקא היה רועה צאן למטה כמו למעלה ממש ברוחניות להמשיך או"מ באו"פ ברבוי התולדה (אבל איש אחר שהיה רועה צאן לא הי' ממשיך כלום רק מחמת בחי' מקור הכללי שזהו בחי' יבל שהי' אבי יושב אהל כמשי"ת) כמ"ש בראשית בשביל התורה שנק' ראשית בחי' משפיע ובשביל ישראל שנק' ראשית בחי' מקבל מאור דתורה כו' דג' קשרים הן ישראל מתקשראן באורייתא דס"ר נש"י מקבלים חיותם מס"ר אותיות התור' כידוע. וזהו יבל אבי ישב אהל ומקנ' מקור הממשיך כל המקיפים שנק' אהל והוא אהל המקיף דתו"מ ומקנה הן נשמות שנק' צאן ובקר הן המלאכים כפני שור כו' שכולם מקבלים מיושב אהל דמקיף העליון שנמשך באמצעות המקור הכללי שלהם שהוא יבל בקמץ דוקא שמשם מקור כל המשכת המקיפי' מטעם הנ"ל וד"ל:

(מט) ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב כו'. הנה זהו בחי' ההתכללות הב' בדבר והפוכו כהתכללות דחו"ג וממוצע דת"ת שבא מצד שכל אחד כלול מזולתו ההפכי כחסד שכלול מגבו' וגבו' כלול מחסד כו' כמ"ש בס"י הוציא אש ממים ומים מאש כו' וכה"ג יש רבוי התחלקות דכל ספי' לי' וי' לי' כו' ע"כ יכול להיות רבוי ההתכללות דוקא מכל ההפכים עד אין שיעור כמ"ש (בראשית ל, מג) ויפרץ האיש מאד כו' (וכמ"ש בס"י שבו"ק יש ו' אלפים רבבות ספי' ונק'