נח, א

בגילוי מן השגת השכל החיצוניות דבינה יש בחי' מל' בכל מדה שהן מ"ט ימי הספירה כידוע ושם יש התחלקות ופירוד בין זה לזה שאין שכל זה דומה לחבירו שיש שכל מתפעל כך ויש שכל מתפעל כך כו' כז' מדות דתוהו שהן זת"ז ענפים מתפרדי' להיותם בבחי' יש כל א' בפ"ע דוקא וע"כ היה השבירה בז"מ דתוהו למטה להיות בחי' יש נפרד לגמרי כידוע. ואמנם בחי' הבירור דז"מ דתוהו שיהיו מתחברים ומתכללים יחד ע"י שם מ"ה דחכ' דבחכ' אתברירו כידוע וזה היה במ"ת כשאמרו כל אשר דבר ה' נעשה שכולם נתבטלו ממציאותם רק לה' לבדו לבטל רצונם מפני רצונו בתו"מ שבזה נתאחדו כולם כא' בלב אחד לאביהם שבשמים כאיש א' ממש אעפ"י שהיו ס"ר דיעות שונות בכל א' השגה מיוחדת אבל נשתתפו יחד לרצון העליון שבתו"מ שזהו בחי' שם מ"ה דחכ' שעושה ביטול היש לאין וכמו שם מ"ה מלגיו דאיהו ארח כל האצילות כו'. (אך זהו מצד שם מ"ה דאדם פנימי וחיצוני דתו"מ שכללות נש"י גם עכשיו מתכללי' כא' בביטול רצון א' אעפ"י שזה עובד מאהבה וזה מיראה כמו במחנה שכינה שמשתתפי' יחד כל ההפכי' כו' שזהו ההתכללות גם באו"פ בכלי כמו התכללות האיברים דאדם זע"ז מראש לרגל כא' אבל יש התכללות מכל ההפכים מצד בחי' המקיף דוקא כמו מקיף דבינה שנק' אם הבנים שיש שם בחי' התכללות המדות שנחלקים לת"ר אלף בנש"י להיות כא' ממש):

(נה) אך יש בזה ב' אופנים. א' במקיף דפנימית בינה שהוא מ"ם סתומה שזהו כמו שהמדות כלולים בהעלם וסתומות במקורם בבינה קודם שיוצאים לגילוי עדיין כנ"ל. והב' בחי' מקיף חיצוני דחיצונית בינה שז"ש והאם רובצת על האפרוחי' אימא דרביעא על בנין דהיינו לאחר שנולדו המדות בגילוי בחילוקי מדרגות הפכיים רבים עכ"ז מתכללים ומתאחדים כא' תחת כנפי השכינה שהוא מקיף דבינה אם הבנים שרובצת על האפרוחי' כשהם קטנים שכולם נכנסים יחד לחסות תחת כנפי אמם והיא מגנת בכנפי' עליהם והן שם בתכלית האחדות כו'. וזהו כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף כו' דהיינו לשמירה מן החום והחץ וכך הי' ביצ"מ דכתיב ואשא אתכם על כנפי נשרים כו' ישאהו על אברתו ובמ"ת על גוזליו ירחף כמו שכפה עליהם ההר כגיגית כו' וע"כ היו ס"ר דיעות שכבר נולדו מאין ליש בבחי' התכללות כאיש א' במ"ת וכך הוא בכל דור דאימא רביעא על בנין כמ"ש ופרוס עלינו סכת שלומך כו' להגין מן החיצונים (ושם כולם כלולים ביחוד גמור) ומבואר במ"א ששרש זה המקיף החיצוני דחיצונית בינה נק' חשמל התחתון שמלביש לזו"נ עד מתחת רגליהם כו' וזהו המברך את עמו ישראל בשלום אותיות מלבוש כו' ושרשו בחשמל העליון שהוא בחי' אות הסמ"ך העגול שאין לו התיישבות למטה כלל שז"ש ישת חושך סתרו דהיינו בצל המקיף דפנימי' הכתר שנק' סדכ"ס כו' ומשם נמשך בחי' מקיף זה החיצוני דחיצוניות בינה להגן על האפרוחים כו' שהן נש"י בכל דור כמו ביו"כ שא' כי בענן אראה והוא ענן הקטורת שמסתיר א"ע וממנו דוקא נמשך המקיפים דסכות שהוא צלא דמהימנותא בחי' המקיפים החיצונים דאימא דרביע' כו' וכמו ופרוס עלינו כנ"ל וכמו ה'