יח, ג

ציור אדם חיצוני כידוע שזה בא מצד מיעוט האור בכלים רבים שהוא רחוק הרבה יותר מאור א"ס שבבחי' נקודים כידוע. וא"כ למה הי' בהיפוך שעיקר ההתכללות דבחי' התקון הי' בבחי' ברודי' שהוא בחי' אדם באו"כ ברמ"ח איברים כו'. אמנם הענין הוא כמ"ש במ"א שעיקר בחי' התכללות דתקון שבבחי' אדם הוא מה שאין לכל א' שלימות בלא זולתו כלל. וכאו"א מקבל ומשפיע כו' ראש מקבל מסוף כו' ובין אמצעות כולם דוקא נק' אדם. וזהו דוקא בחיצוניות דאדם ברמ"ח אברים שהן כלים החיצוני' שמתכללי' יותר מהתכללו' האורות כשכל ומדות וכל כחות הפרטיים כו'. וזהו התכללות אמיתי' יותר גם מהתכללו' דעקודים הנ"ל דכל א' יש לו שלימות בלא זולתו רק שמתכללים כא' ממש. וזהו אדם אדמה לעליון ממש שהוא עצמות א"ס ממש כמו שהוא למעלה גם מבחי' האור דא"ס שמאיר בשוה לע"ס דעקודים כי אינו רק מחבר ראש וסוף שנמצא שיש מציאות ראש וסוף כמו הכלל אל הפרט שנק' מח' כללית כמו מח' כללית לבנות בנין כידוע שמקיף לאבי"ע בשוה וכמשל הרגשה כללי' שמרגיש מראש לרגל כא' כנ"ל. אבל בהתכללות דאדם מצד שאין שלימות לא' בלא זולתו הרי אין כאן ראש וסוף כלל שזהו כמו שהוא בעצמות א"ס ממש שנק' שלימותא דכולא שאין דבר משלים אותו אלא הוא משלים את הכל והוא מה שנמצא השלימות באדם מצד שלא ימצא בו ראש וסוף כלל שדומה בזה לשלימות העליון כו' שהו בחי' יש האמיתי שלמעלה גם מבחי' האין העצמי שמתכללים בו הע"ס דעקודים ונקודים כו'. וכידוע בענין אל דעות ה' ב' דיעות שלמעלה למטה מיש לאין מיש האמיתי לאין כמו דקמיה כלא ממש חשיב כנ"ל בהתכללות דע"ס שבהעלם כו'. ומלמטה למעלה הוא מאין ליש שזהו בבחי' התקון דחכמה שמאין ליש תמצא באו"כ בציור אדם וסובל ב' הדיעות יחד כו'. ואמנם בחי' ביטול היש לאין דחכ' דאדם בחיצוניות אעפ"י שאינו רק התאחדות מפורדי' לבד הוא יותר עליון הרבה מהתכללות וביטול דע"ס שבהעלם דעקודים ונקודים ומטעם הנ"ל דאדם אדמה לעליון ממש כמו שהוא בעצמו טרם ששיער בעצמו בכח כו' להיות כלל לפרט כו'. ובזה יתורץ הקושיא דרבוי הכלים דאדם דוקא הוא עיקר ההתכללות האמיתי' בדומה לעליון ממש כנ"ל וד"ל. ובזה יובן בטעם דבראשית בשביל התורה וישראל שנק' אדם. כמ"ש וזאת תורת האדם שדומה לעליון ממש שנק' שלימותא דכולא כו'. והוא הטעם שמן התו"מ בעוה"ז דוקא בבחי' התיקון דאדם ברמ"ח מ"ע בחיצוניות האברי' דמלכא למעל' כידוע מזה דוקא יבא העוה"ב שהוא גילוי עצמות הא"ס ממש שנק' עדן שעשועי המלך בעצמו וכמ"ש (משלי ח, ל) ואהיה שעשועים כו'. והעה"ב שאחר תח"ה הוא למעלה מתח"ה שאינו רק בחי' הברו' דתוהו שנפלו ומתו כו'. שזהו ענין ממית ומחי' כו' וד"ל:

(מב) וזהו בראשית ברא כו' והארץ היתה תהו כו'. ונתקנה ע"י החכ' דבראשית שהיא התורה וישראל דוק'. וזהו פי' שמע ישראל דוקא שהוא בחי' אדם בתו"מ הוי"ה אחד ביחוד דע"ס דאצילות בכלים דוקא שדומה לעליון ממש