קח, א

על אשר העלים ממנו בתחלה כי הרי שלח גם למיכאל שר של חסד כמארז"ל דהאנשים הנשלחים היו מיכאל וגבריאל ולאיזה טעם נשלח מיכאל שר של חסד לפעול הדין הקשה אלא מפני שא' ארדה נא להמתיק בחסדי' ועכ"פ כדי שלא יהי' הדין קשה כ"כ לאחר שיעברו בו רוב החסדי' לכך שלח למיכאל שר של חסד להמתיק הדין בכל יכולתו כדי שיוכל להציל את לוט משם בחסד ה' כו' כנ"ל ומזה יובן ג"כ שגם בתחלה הי' דעתו לגלות לאברהם איש החסד ולכך מיד א' המכסה אני מאברהם כדי שימתיק בחסד בכל יכולתו רק מפני שלענין מעשה יודע הי' שלא יועיל גם חסד דאברה' ע"כ נגמר הדין בשלוח האנשים ומיד א' המכס' אני כו' שימתיק הדין שלא יהי' קשה כ"כ וד"ל:

(נב) ודקדוק הב' בענין סמיכות טענת אברהם למ"ש ארדה נא כו' ולמה לא נגש מיד עכ"פ כשא' לו זעקת סדום כו' יתורץ ג"כ ע"פ הנ"ל משום דבתחלה גברה מדה"ד ביותר שהוא בחי' המל' והוא שא' זעקת סדום כו' וכנ"ל דגבורות דנוק' גוברי' על החסדי' ונעשים גם החסדי' דינין וע"כ מיד שגזר' מדה"ד לשלוח האנשים והודיע לו זעקת כו' שתק אברהם עדיין כי לא שיער בכח מדרגת החסד שבו גם בשרשו בחסד עליון דא"א שמלובש בז"א שיוכל להמתיק לגבורות ודינין כאלה אך מיד שאמר ארדה נא כו' שראה שמסתפק ה' אם כצעקתה של מדה"ד הבאה אליו עשו אם לאו ובפרט כאשר שמע ממנו צד החסד בבירור במ"ש ואם לא אדעה להמתיק הדין בשורש ומקור כל החסדי' כנ"ל אז נגש אברהם בכל כח ועוז בשורש ומקור גדולת כח חסדו בבחי' חסד עליון דז"א (מבחי' רב חסד הנ"ל) להמליץ טוב ולהמשיך תגבורת כח חסד העליון בבחי' המל' וזהו ואברהם עודנו עומד לפני ה' בתוקף מדרגתו ברב חסד העליון ולזאת הגם שנשלחו האנשי' גם אחר שאמר ארדה נא כמ"ש ויפנו משם האנשים וילכו סדומה ועכ"ז ואברהם עודנו עומד ולא נחלש כח החסד כלל מגז"ד זה דבחי' המל' ומיד ויגש אברהם כו' והעיקר הי' מפני ששמע מ"ש ארדה נא כו' שברצונו בעצמו להמתיק הדינין דבחי' המל' כל מה דאפשר ולעמוד בעצמו לנגד כל דין וקטרוג כנ"ל בפי' הזוהר אזי יש מקום לבחי' חסד דאברהם ג"כ לעורר בשרשו לעמוד לנגד מדה"ד ולהפכו לחסד אבל לא קודם ששמע למ"ש ארדה נא כו' וזהו ענין טעם סמיכת טענת אברהם למ"ש ארדה נא ולא קודם לכן וד"ל:

(נג) ודקדוק הג' והד' הנ"ל במ"ש ויגש אברהם שנגש לריב ותוכחה וגם להזהירו במ"ש חלילה לך איך שייך שהעבד יזהיר ויוכיח לאדון ואיך הי' מהרהר על מדותיו ית' כנ"ל. הנה הענין יובן ג"כ עפ"י הנ"ל בשרש בחי' החסד דאברהם שהי' מרכבה לבחי' חסד דז"א ושרשו בחסד דא"א כו' ומבואר למעלה במ"ש והוכן בחסד כסא כו' ובמ"ש כי מאיש לוקחה זאת דבנין המל' הוא מבחי' החסדי' דז"א (וכמ"ש ויקח אחת מצלעותיו כו' ואו"א תקינו לה וז"ש ויבן ה' אלקים את הצלע דאבא יסד ברתא בחסדים דוקא כמ"ש במ"א) שזהו מה שאין האשה כורת' ברית אלא למי שעשאה