צא, א

שע"ז נאמר (משלי יב, ד) אשת חיל עטרת בעלה לאחר שלמות הברור דשם ב"ן כמ"ש (תהלים קיח, כב) אבן כו'. וזהו ויבן שם מזבח לה' ויקרא בשם הוי"ה כו' והגם שכבר אמר בהעברתו בארץ ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו לא אמר שם ויקרא בשם ה' עד שנטה אהלה מקדם לבית אל כו' בבחי' העלייה דוקא לפי שבבחי' הירידה שירד מלמעלה למטה להאיר במל' בנה מזבח שם לה' הנראה אליו שם מן ההעלם לגלוי בלבד אבל בחזירתו לעלות ההרה שבא עם העלאת הבירורים דרפ"ח כו' שבירר והעלה משם ב"ן שיש מזה יתרון אור גדול מבחי' חשך סתרו העליון יותר אז בנה שם מזבח חדש להוי"ה בתוס' אור גדול ויקרא בשם הוי"ה שהיה ביכולתו לקרוא ולהמשיך שם הוי"ה דאו"א שבז"א לבחי' המל' לייחד יחוד דזו"נ שהן ב' שמות דהוי"ה ואלקים בחי' מ"ה וב"ן משא"כ קודם הברור דשם ב"ן אע"פ שנראה אליו ה' היה רק אליו לבדו כמו שהוא בבחי' שם מ"ה. ואמנם לאחר עלייתו למקדם לבית אל בבחי' פנימית הכתר אז קרא בשם הוי"ה במל' שיהיה נק' שם להוי"ה ביחוד גמור וכמו ביום ההוא יהיה הוי"ה אחד ושמו אחד (זכרי' יד, ט) למהוי אחד באחד ממש ולא יהיה שם ב"ן בבחי' פירוד משם מ"ה דהוי"ה לעולם וד"ל:

(סו) וכ"ז היה קודם המילה שעשה קשר וחבור באצי' לבי"ע עד למטה ביותר (וכמו שמסיים ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה בה"א הידיעה בבחי' העלאה דרו"ש להעלות הכל ביח"ע עד בחי' ה"ח הראשונים שבנגב דדרום מקור כל החסדים דאבא והוא מנגב לבית אל דחכמה כו'). אך אחר המילה מעלה יתירה היה בו שהיה יכול לאסוף ולקבל כל נצוצות דתהו שנתפזרו בע' שרים דנגה כמ"ש כי אב המון גוים כו' וגם ישמעאל כשנמול אמר לו ישמעאל יחיה לפניך ממש כו' משא"כ קודם לכן לא היה ביכולתו לחבר ולהעלות הנפרדים ממש שהוא רע גמור דנוגה שהוא עכשיו התשובה שהרע עצמו נהפך לטוב ממש כידוע אלא דוקא אחר שקרא בשם ה' ונבנה בנין המל' גם בבחי' האחוריים וחצונית כשכם ואלון מורה כנ"ל אזי ממילא נכללו בה כל הניצוצות שנדחו ונתפזרו ונשקעו בע' שרים בבחי' רע גמור שיוכללו גם הם בקדושה כבטול הנר בפני האבוקה וכמ"ש כי אב המון כו' וזהו מצד ה"א דאברהם דוקא כנ"ל וכמ"כ יובן הטעם שאחר המילה אמר שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה בה"א כי מיו"ד נעשה ה"א מטעם בירור דשם ב"ן לכל ניצוצות שנפלו בע' שרים נק' שרה מטרוניתא כו' והעיקר בשביל לידת יצחק שיתגלה בלידת יצחק מבחי' הפנימית דכתר עליון שנמשך בה"א דאברהם ע"י המילה כמ"ש כי ביצחק יקרא לך זרע מטעם הנ"ל בירושת האבות לבנים חבור וקשר דקיום התו"מ ברוחניות עם קיום תו"מ בגשמיות כו' וע"כ כשהיתה אשת אברם נק' שרי ביו"ד דהעלם החכ' ובלידת יצחק נק' שרה בה"א שהוא בחי' המל' בבנין שלם דוקא כנ"ל וד"ל: