יח, א

ניכרים במהות ומציאות דבר מה שז"ש ולא בחכמה ידיעא שזהו בחי' החכמה שבהעלם העצמות דא"ס שנק' חכמה הקדומה שע"ז א' ולתבונתו אין מספר. וכן חסד דא"ס שבבחי' העלם העצמות עד גם בחי' מל' שבהעלם העצמות וכמו משל העלם של גילוי כחות הנפש שבאי' בגילוי באדם כהעלם של גילוי אור השכל שבכלי המוח שנק' מקור השכל שבא בגילוי וכן מקור החסד ושאר המדות (כמשי"ת בפ' נח באריכות ). ועכ"ז הן במספר י' כח"ב ומדות כו' אלא שהן בבחי' ההתכללות זע"ז בתכלית בלתי ניכר במציאות כל מדה בפ"ע כלל כמו שעלה בעצמות נפש האדם לבנות בנין שהרצון והשכל ומדות שבו בהעלם עצמותו הכל כא' ממש וכמו שאדם מרגיש א"ע מרצון שבמוח עד כח התנועה שברגל כא' ממש שזה בא מצד הארת עצמות הנפש שלמעלה גם מבחי' העלם דרצון ושכל כו' ע"כ כולל ראש וסוף כא' כו'. ולמעלה יובן ג"כ שזהו בחי' העקודים שעקודים כל הע"ס כא' בכלי א' בתכלית ההתכללות משא"כ בחי' נקודים שמתחלקים ליו"ד כלים כל אור בכלי בפ"ע כמו העלם החכמה שמאיר בגילוי או"כ דחכמה כו'. וז"ש חכים אך לא בחכ' ידיעא שהוא בחי' העלם מקור דחכמה בפרט כו'. וכך הוא בכל ספי' ומדה בפרט וד"ל:

(לח) ומעתה יובן ההפרש בין התכללות דע"ס דתיקון שמצד גילוי אא"ס בחכמה שאין לו ערך כלל לגבי התכללות דע"ס דתוהו שהוא בחי' נקודים שהן ע"ס שבבחי' ההעלם שבאי' לידי גילוי בע"ס דאצילות ע"י הקו"ח שעובר באצי' כו' שבחי' התכללות דהעלם דע"ס היינו שיהיו כמו בחי' ע"ס דעקודים שלא יתחלקו בי' כלים אלא יתכללו כא' בתכלית. וזהו רק מצד גילוי אא"ס עצמו שמאיר בכולם בשוה מראש לסוף מכתר עד המל' ואז יוכללו גם ב' הפכים כא' ממש כמו שמרגיש אדם א"ע בבת א' מראש לרגל כן ירגיש גם ב' הפכים כא'. לפי שעצם הנפש מובדל בערך מכולם כנ"ל כך בחי' עצמות אא"ס להיות מושלל ומובדל גם מהיות מקור למקור לע"ס גם להיות ע"ס בבחי' ההעלם. וכמ"ש ולאו מכל אינון מדות כלל אפי' בהעלם וכן ולא בחושבן י"ס כלל כנ"ל. ע"כ שוה ומשוה ראש וסוף שבהן וב' הפכים שבהן כו'. וא"כ הגם שהע"ס הללו דבחי' התוהו הן בעצם מציאותם כל א' בתקפו כחכ' וחסד בהעלם שהן מקוריים לע"ס הבאים בגילוי בבחי' כתר דכל ספי' בפרט בהתחלקות לי' כו'. אך כשבאים ועולים למעלה בעצמות המאציל ממש מתכללים כא' ממש והוא מצד תכלית הבטול עד שאינם במציאות ע"ס כלל אפי' בבחי' ההעלם ונק' ע"ס בלי מה בלי מהות כלל. משא"כ בחי' התכללות שבאה מצד גילוי אא"ס בחכ' שיש ע"ס מובדלים בכלים במציאות כל א' בפ"ע רק שהן מתאחדים יחד מצד תוס' גילוי אא"ס בחכמה שעושה בהם ביטול היש עד שיוכללו גם ב' הפכים כנ"ל ואינו נק' רק בטול היש כו'. אבל בחי' הבטול שבע"ס שבהעלם דתוהו הנ"ל שהוא בא מצד עצמות אא"ס ממש להיותו מושלל לגמרי מעיקר ומקור התהוות מציאותם כנ"ל. הוא בחי' ביטול אמיתי בתכלית מכל וכל עד שנק' בלי מה כו'. (וכמו שלהבת הקשורה בגחלת שכלולה שם בתכלית ולא ניכר