נז, א

אלקים בדבור שבא מן המח' בגילוי והוא מפני שנמשך מח' זו מחיצוניות דבינה מבחי' מל' דתבונה שנק' לאה שאותיות מח' זו באים לגילוי באותיות הדבור והיינו לפי שהיחוד דחו"ב במע"ב היה בחיצוניות דחכ' שנמשך לחיצוניות בינה כו' והוא ענין מ"ם סתומה שסתומה מכל צד בשטח מרובע מכל צד וע"כ היתה התיבה דנח יושבת ע"פ המים כי היתה מרובע' דוקא לפי שכל ישיבה הוא במרובע דוקא ולא בקצר ומשופע ולזאת היתה התיבה מהלכת ע"פ המים מלמעלה והיתה סתומה מכל צד (ולא כאניות שבים שפתוחי' מלמעלה ומשוקעי' הרבה במים והולכים ע"פ הרוח ע"י הספן המנהיגם כנ"ל):

(נ) וענין מ"ם סתומה מבואר במ"א במ"ם סתומה בפסוק דלמרבה המשרה דקאי על משיח כו'. דמ"ם זו סתומה היא באמצע התיבה כי הנה במ"ם סתומה שהוא מרובע גמור מכל צד יש למ"ם זה קביעות ישיבה מכל צד משא"כ שאר האותיות זולתה שהן עגולים תחתיהן או מצדיהן ואינן מרובעות לא יוכלו להתיישב למטה כי דבר עגול אינו מתיישב רק המרובע כגון ה' וג' וגם הד' שיש בו אורך ורוחב אינו מתיישב כי אין בו שטח למטה וגם אות הב' ופ' שיש להם שטח למטה פתוח הוא מן הצד ואין לו ישיבה שם וגם נכנס דבר מה בתוכו ולא נק' סתום לגמרי וכ"ש אותיות הקו"ף ורי"ש ושי"ן שיש להם רגל א' למטה מחודדת שא"א להם לישב למטה כלל (והוא מה שרמזו דשקר אין לו רגלים רק חד כרעא ע"כ אינו יכול לעמוד והן ג' אותיות דשי"ן וקו"ף ורי"ש כו') וכמו כן כ"ף כפופה וטי"ת עגולים הם תחתיהן ואינם מתיישבים למטה וגם מ"ם פתוחה פתוחה למטה אע"פ שמתיישב למטה אך מ"ם סתומה יש בה ב' דברים הללו שהיא סתומה מכל צד וגם מתיישב מכל צד שבה לפי שמרובעת היא מכל צדדים ע"כ יש בה קביעות ישיבה למטה מכל צדדים כידוע. ואמנם הנה אות הסמ"ך גם הוא סתום מכל צד כמ"ם סתומה אבל הוא עגול מכל צד ואין לו התיישבות מכל צד כי כל דבר עגול ככדור בלתי מתיישב למטה כלל ומ"מ ב' אותיות הללו מ"ם סתומה וסמ"ך סתומה נבדלים מכל האותיות זולתם במה שהן סתומים מכל צד עכ"פ משא"כ שאר האותיות שבכולן יש בהם פתיחה מאיזה צד. וידוע הכלל בכל מקום שענין הסתימות מורה על בחי' אור המקיף שסתום ונעלם הוא למעלה ואין בו פתיחה שהוא ההתגלות לחוץ והיינו ב' אותיות הללו דמ"ם סתומה וסמ"ך שהן בבחי' מקיפי' דוקא ע"כ הן סתומים מכל צדדים משא"כ שאר האותיות שהן בבחי' אור פנימי ע"כ הן פתוחים מן הצד או למטה כאות הב' שפתוח מן הצד וכן הפ"א והחי"ת פתוח למטה וכן התי"ו וגם כף כפופה וטי"ת פתוח למעלה וכה"ג (וגם אות א' שהוא בכתר פתוח ומפולש הוא) וכידוע שהאותיות מורים על בחי' ההמשכה אלקית ובאופן ההמשכה זהו הורא' ציור האות ותמונתו בעצם וקריאת שמו ע"ש העצם דוקא וכמ"ש במ"א ולזאת לא יחליפו פעולתם כלל כי כל אות פועל פעולתו