כט, ג
מן המדבר אבל כונן שמים שהוא בחי' צומח דמדות בתבונה דוקא שהוא בבחי' החי מטעם הנ"ל וד"ל. (ובזה יובן יותר טעם המחלוק' אם שמים קדמו לארץ כו' דמ"ש ברא' ברא בחוכמתא כו' זהו שמים בחי' המדו' שקדמו לדבור שנק' ארץ וכמ"ש כונן שמים בתבונ' שהוא שם אלקי' עלאה דבינה כו' אבל מ"ד ארץ קדמה לשמים זהו מצד ששרש הדומם בבחי' חכ' דמדבר כמ"ש בחכ' יסד ארץ והחכ' קדמה לבינה ע"כ ארץ קדמה לשמים כו'. וכמ"ש ביום עשות ה' א' ארץ ושמים דשם הוי"ה ברא את הארץ דוקא כמ"ש ה' בחכמה יסד ארץ ואלקים ברא שמים כו'. ומ"ד שמים וארץ כאחד נבראו כמ"ש בראשית ברא כו' השמים וארץ כאחד ממש זהו מצד מקור ושרש הראשון ששוה שם ראש וסוף דחכ' ודבור שהוא מלמעלה גם מבחי' מדבר דאדם כמו כי לא אדם הוא כו' (ש"א טו, כט) שהוא למע' מבחי' משפיע ומקבל כידוע וד"ל):
(נה) וזהו וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה כו'. דהנה מבואר למעלה בשורש הדומם שהוא במקור החכ' וע"כ בדומם דוקא הוא שנתלבשה הנשמה דאדה"ר שהוא בחי' החכ' וכנ"ל בענין בחכ' יסד ארץ כו' משא"כ בצומח דמדות שנק' שמים שרשם בתבונה ובינה כו'. וזהו וייצר ב' יודי"ן יו"ד העליון הוא בחי' נקודה דחכ' עלאה שמתאחד בבחי' הדומם בחי' אותיות הדבור שהוא יו"ד התחתון דאות האלף בחי' ח"ת דמל' ואות האלף שבאדם הוא בחי' שם מ"ה במלוי אלפי"ן כידוע. וע"כ ביצירת האדם עפר מן האדמה דוקא אמר וייצר בב' יודי"ן והזכיר ב' שמות דה' אלקים שהוא ח"ע וח"ת שזהו התחברות החכ' במל' כמ"ש (משלי א, כ) חכמות בחוץ ח"ע דאתמשך בח"ת כו' וד"ל:
(נו) אך הנה עדיין יש להבין למה בבחי' יצירה דוקא אמר וייצר בב' יודי"ן דח"ע וח"ת וב' שמות דה' אלקים ולא בבריאה כו'. ואיך יתכן על היצירה בעפר דומם קודם שנפח בו נ"ח שיאמר בזה ב' שמות הללו דוקא. ומהו שכפל הדבר ביצירה אחר שכבר אמר ויברא אלקים את האדם בצלמו כו'. אך הנה כתיב ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו הרי יש ג' מדרגות בי"ע כמו שאו' בראת יצרת נפחת בי כו'. והן ג' מיני אדם דבריאה (שנק' א"ק ובל' הזהר אדם קדמאה) (ואדם דיצירה שהוא ע"י וא"א בכלל) ואדם דעשיה (בחי' ז"א ומל') (וכמ"ש במ"א בענין ג' מדרגות דאדם פנימי ואמצעי וחצוני דפנימי הוא כמו הנשמה עצמה בלא גוף כלל ואמצעי הוא האור שנתחבר מן הנשמה בגוף וחצוני הוא חיצוניות האברים כאשר כבר נתלבשה הנשמה בגוף כו'). ודרך כלל הן רק ב' מיני אדם דאדם נק' מ"ה וכתיב (משלי ל, ד) מה שמו ומה שם בנו כו'. פי' מה שמו הוא בחי' מ"ה בעצם שנקרא ח"ע בחי' אור אבא דאצי' וגם נק' אדה"ר והוא אדם קדמאה שנק' אדם דבריאה ומה שם בנו הוא בחי' אדם בתרא' בחי' אדם דיצי' שהוא בחי' ז"א והוא בחי' ח"ת דיעקב שע"ז אמרו (ב"ב נח, א) שופרי' דיעקב מעין שופרי' דאדה"ר כו'. וזהו ג"כ ענין שם ע"ב במלוי יודי"ן דח"ע ושם מ"ה במלוי אלפי"ן דז"א כו' והוא בבחי' יצירה כידוע. אך מ"ש וייצר כו' דקאי על גוף האדם שיש בו נשמת אדם כמ"ש וייצר את האדם ואח"כ ויפח באפיו
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.