צ, ג

היה בי' דורות שמנח עד אברהם שלא היה גלוי אור המדות עליונו' במוחין דחב"ד רק בהעלם בתוך כל מדה והגם שכל מדה כלולה מז' שהן זפ"ז שלא היו מבחי' אור אבא בגלוי בכל מדה ע"כ היה אז בחי' גבורה ודינין הרבה וכ"ז מצד שהיו המוחין במצר הגרון שנק' חרן והוא חרון אף של מקום כמו בדור המבול ודור הפלגה וכה"ג עד שהיה אברם שהוא בבחי' ח"ס שיצא מבחי' גלוי החכ' בכל מדה שהן ע' שנה שכלולים כאו"א מחב"ד חג"ת נהי"מ הרי נמתקו כל הדינין שבמיצר הגרון והוא לפי שיצא אור המוחין דחב"ד להתפשט במדות ולהיות בהרחבה וגדלות הפך הקטנות וצמצום המוחין ומדות ומצר הגרון כו'. אך ענין חמש שנים שהזכיר קודם לע' שנה הן בחי' ה"ח דאבא שנמשך מאור הכתר להגדיל המדות בבחי' הפנימית שלהם והוא בחי' ג"ר כח"ב שבכל מדה דאע"פ שגם תחלה היו המדות כלולים מי' עדיין לא היה בחי' הכתר בכל מדה שהוא בחי' הפנימית ועצמות שלמעלה גם מן החכ' (וכמו יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך הרי נתגבר רצון של חסד ורחמים על רצון של דין שנגד השכל והטעם מצד הארת פנימית הכתר בכל מדה עד שיכול לגבור בכח ורצון של חסד לכבוש לרצון דמדה"ד כו'):

(סב) וזהו ואברם בן חמש שנים ה"ח המגדלי' המדות להיות כלולים מכח"ב ושבעים שנה הן ע' שנה דזקן שקנה חכמה שאז נמשך מוחין דגדלו' במדות ונמתקו כל הדינין דקטנות וזהו בצאתו מחרן מחרון אף של מקום שיצא אז מכל הדינין דקטנות שמסתעף מזה חרון אף כו' כי האיר מאז והלאה פנימית דאור הכו"ח במדות ונמתקו הדינין כנ"ל וד"ל:

(סג) ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה פי' לאחר שהאיר אור פנימית החכמה (שנק' פנימית אבא שהוא ח"ס הנ"ל והוא פנימית ע"י כמ"ש בע"ח) בכל ע"ס דאצי' שבכאו"א מן המדות דאצי' כנ"ל ויצא מחרון אף של מקום להמתיק כל הדינים בחסדים העליונים משם עבר אברם עוד לבא למטה יותר דהיינו לבחי' המל' דאצי' (שהוא בחי' נוק' דז"א) שהוא בחי' שם ב"ן וקודם הברור נק' ארץ כנען כידוע להאיר בה בכל הע"ס שבה באו"כ מבחי' פנימית דאור אבא דאצי' וזהו ויעבר אברם בארץ שעבר הארתו גם בארץ כנען וע"ז היה עיקר הצווי דלך לך מארצך אל הארץ אשר אראך בחי' עלמא דאתגליא כנ"ל משום דנתב"ס דוקא מבחי' שם ע"ב דחכמ' והוא גי' חסד שהוא חסד דאברהם להאיר בסופא דכולא דוקא שהוא שם ב"ן דארץ כנען קודם הבירור כמ"ש והכנעני אז בארץ שיונקים בה גבו' קשות דחם אבי כנען כו' והן מ"ח צרופי' האחרוני' דשם אלקים שירד למטה ביותר בז' אומות הכנעני והחתי כו' שהן שיורי הז"מ שלא נתבררו כו'. וזהו עד מקום שכם פי' שכם הוא הכתף והוא בחי' אחוריים דחו"ג ואחוריים דדעת כי בפנים מאיר מפנימית המוחין דחב"ד במדות דלב ובב' ידים ימין ושמאל ולנגד זה נמשך באחוריים דמוחין בכתפיים בחצוניות דחו"ג והוא כתף ימין וכתף שמאל כו' מבחי' הדעת דבין כתפיים