נו, ד

היה מכבר והיה מייחד יחוד עליון דאו"א כמ"ש את האלקים התהלך נח דמשמעו לשון עבר שכבר התהלך קודם המבול אך בשביל רבוי התולדה מן המדות שנמשך מג' בניו זה היה ע"י כניסתו בתיבה דוקא):

(מז) והנה להבין כל זה יש להקדים ענין א' בכללות ענין תיבת נח באופן מלאכתה ובנינה. דבאמת יש להפלא מאד על מעשה בנין התיבה שהיתה משונה מכל בנין הספינות הנעשים לשוט בהם במים והוא במה שהיתה התיבה מרובעת בשטח ארכה ורחבה כמ"ש ג' מאות אמה אורך התיבה נ' אמה רחבה למ"ד אמה קומתה הרי היה רוחב זה דנ' אמה בב' ראשיה מכל צד דימין ושמאל כמו באמצעה שהוא שטח מרובע ארכו ג' מאות ורחבו נ' אמה כמו שטח מרובע דבית והיכל ומצופה בגג משופע כמ"ש ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התיבה בצדה תשים כו' וזהו פלא גדול דלמה היתה מרובעת דוקא שלא כדרך העולם העושים ספינות לשוט בהם בים שמוכרחים לעשותם ארוכים וחדודים בב' ראשי הספינה כי היא נעשית בעיגול מלמטה וקצרה בסופה עד שב' ראשיה מחודדים כדי שיוכלו לשוט בהם היטב ע"י המשוטים כידוע ואם היו עושים הספינה מרובעת בשטח לא היתה שטה במים כלל כי שטח המרובע יושב ע"פ המים ולא יושקע ובקל ברוחות מועטים תתהפך במים מיד כידוע וא"כ למה עשה נח התיבה מרובעת ואיך היתה שטה ע"פ המים כו':

(מח) אך הענין הוא דבתיבת נח לא היתה הכוונה לשוט בה כמו בים שהספינה הולכת במהירו' עם הרוחות דוקא (שא"כ היה צריך שתהיה עגולה וקצרה למטה והיה צריך למלחים רבים שישוטו בה במשוטים ולתורן הספינה שינהיג בה הספן שנק' רב החובל כידוע ובתיבת נח לא היה רק נח וג' בניו ולא היו שם אנשים זולתם שיהיו מלחים וגם לא היה תורן בתיבה להנהיגה ע"י ספן כו') כי לא היו רוחות מנשבות על המים רק ע"י רבוי הגשמים עלו המים למעלה בגובה ממילא (ולא היו נשיאות גלים ע"י הרוחו' שאז היתה התיבה נהפכת מיד מאחר שלא היה בה מושיטים וגם לא תורן וספן כו') רק הכוונה היתה שתרום התיבה מן הארץ מיד שיגברו המים ותהיה יושבת ע"פ המים מלמעלה בלבד כמ"ש וירבו המים וישאו את התיבה ותרם מעל הארץ ויגברו המים כו' ותלך התיבה ע"פ המים (רק י"א אמה היתה משוקעת במים מפני המשא שהיה בה אבל היתה יושבת ע"פ המים בשלום ושלוה וגם הילוכה היה בנחת ולא ע"י משוטים וע"י הרוח אלא הלכה מעצמה עם הילוך המים):

(מט) אך הענין הוא לפי ששרש תיבת נח הוא בבחי' פנימית בינה עילאה שנק' עלמא דאתכסיא בבחי' ההעלם והסתימות מכל צד כמו העלם המח' שאינה באה בגילוי אותיות הדבור כלל שנק' מאמר סתום כמ"ש בזהר דאית מח' ואית מח' דמח' סתומה נק' מאמר סתום ומח' הבאה בגילוי בדבור נק' מאמר פתוח כי' מאמרות דמע"ב דכתיב ויאמר