נו, ג
דור ששרשם בבחי' אור הזרוע לצ"ע וכמ"ש ועמך כולם צדיקי' כידוע שתולדותיהם של צדיקים מע"ט בבירור דעה"ד כו' וד"ל ואח"כ א' עוד את האלקי' התהלך נח ולכאורה זהו מיותר שכבר א' נח איש צדיק כו'. אך מ"ש נח איש צדיק כו' זהו מצד עצם הטוב דמשפיע שהוא בחי' יסוד אבא בחי' נקודה דחכ' ואח"כ אמר דאת האלקי' התהלך נח דהיינו בהתלבשות יסוד אבא ביסוד אימא שנק' אלקי' בבחי' פנימית בינה שהוא יחוד הפנימי דאו"א כמו בק"ש שאומר הוי"ה אלקינו כו' וזהו את האלקי' דוקא בפנימית בינה שלמעלה מן המדות דחו"ג המגולים שם התהלך נח ביחוד תמידי שנק' תרדל"מ כו' וזהו התהלך בתמידו' וכמו ויתהלך חנוך את האלקים ואיננו כו'. וזהו יתרון מעלה בנח שהי' תולדו' מיחוד דחכ' בבינ' בבחי' התיקון כמ"ש ויולד נח כו' ומאלה נפצה כל הארץ אחר המבול כו'. ובאמת מ"ש את האלקים התהלך נח מוסיף הוא על ענין הקדום שהי' בבחי' יחוד פנימי דבינה אלא שעלה למעלה יותר והוא בבחי' המקיף דכתר שלמעלה מיחוד דחו"ב כנ"ל שנק' אלקים עילאה כידוע בענין כי הוי"ה הוא האלקים דכתר וכמו ומשה נגש כו' אשר שם האלקים כו' והיינו בחי' מ"ם דצלם כמ"ש אך בצלם יתהלך איש וכך התהלך נח בשם אלקי' בסדכ"ס כו' כמו ענין התפלה בלחש הנ"ל שלמעלה מיחוד הפנימי דחו"ב שבק"ש כנ"ל וד"ל:
(מו) והנה אחר כל הנ"ל בענין שרש נח איש צדיק כו' שהוא בחי' פנימי' יסוד אבא שמתייחד בפנימית בינה שז"ש את האלקים התהלך נח פי' האלקים לבד שהוא פנימית בינה כנ"ל. בזה יובן ג"כ כללות ענין תיבת נח שצוה ה' שיכנס בתיבה עם ג' בניו כמ"ש עשה לך תיבת עצי גופר כו'. ומבואר בס' לק"ת בשרש תיבת נח שהוא בבחי' פנימית דבינה שנק' עלמא דאתכסיא שסתומה בהעלם גדול ולא יומשך משם בחי' הגילוי דמדות כמו מ"ם סתומה שנק' מאמר סתום ונח איש צדיק תמים שהוא בחי' יסוד אבא שהוא בחי' נקודה דחכ' נכנס לתוך התיבה ומתעלם בה לגמרי וכמ"ש ויסגו' ה' בעדו כו' כענין נקודה בהיכלא כידוע (וכס"ת בהיכל וזהו ג"כ תושב"כ ותושבע"פ כידוע) ולכאורה זהו סתירה למה שא' בתחלה אלה תולדות נח שזהו בחי' המשכת המדות דחג"ת שנולדים מחיצוניות בינה דוקא כנ"ל. אך הענין הוא דבאמת הא בהא תליא דלפי שנח איש צדיק נכנס בתיבה זו שהיא בבחי' מקיף דבינה בפנימית שבה ונתעכב בה שנה שלימה שנת המבול עי"ז היה אח"כ בחי' רבוי התולדות דנח מג' בניו שמהם נפצה כל הארץ כו' (וזהו בדוגמא אשה שמתעברת ונתעלם הולד בבטנה ט' חדשים שעכוב זה שהיה הולד בהעלם במעי אמו הוא שגורם תולדתו וגידולו ימים רבים ואשר יסתעף ויולד ממנו כמה דורות כמ"ש במ"א. וכך היו כלולים כל המדות דז"א בפנימית בינה בבחי' המקיף שבה קודם שיצאו בתולדה בגלוי וזהו ענין מ"ם סתומה כמשי"ת) (ומ"ש אלה תולדות נח שהן ג' בניו שכבר נולדו קודם שנכנס לתיבה זהו התולדו' של המדות בעצם שהן רק חג"ת שנולדו ביחוד פנימי דחו"ב והוא מפני שנח איש צדיק
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.