קו, ד

תספה צדיק עם רשע אולי יש חמשים צדיקים כו' ולא תשא למקום למען הנ' הצדיקים כו' חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע כו' חלילה לך השופט כל הארץ לא יעשה משפט כו'. והנה הדקדוקי' בכל זה רבים המה הא' מ"ש בתחלה ויקומו משם האנשים כו' שכבר נשלחו לעשות שליחותם להחרים את סדום בלי ידיעת אברהם א"כ למה נמלך אח"כ להודיע זה לאברהם הי' לו להודיעו בתחלה ואם ימליץ טוב לא יעשה מעשה ומאיז' טעם נתחרט להודיעו בסוף מעשה דוקא. והב' בענין סמיכת טענת אברהם למ"ש ארדה נא כו' ואם לא אדעה אז נגש אברהם להמליץ טוב ולמה שתק אברהם בתחלה מיד שא' זעקת סדום כו'. והג' במ"ש ויגש אברהם ויאמר כו' דמשמע שנגש לריב ותוכחה וכמו ויגש אליו יהודה וכידוע דכל מקום שנז' לשון הגשה הוא לריב ותוכחה קשה או למלחמה כו' וכמו שמוכיח הדבר מתוך דברי אברהם שא' לשון תוכחה וגם בלשון אזהרה חלילה לך מעשות כדבר הזה כו' וכפל עוד אזהרתו חלילה לך השופט כל הארץ כו' שזהו כמו מתרעם ומתקצף ביותר על מדותיו ית' איך שאינו עושה בזה משפט אמת להמית צדיק עם רשע כו' וזה פלא גדול והלא אברהם הי' המאמין הראשון בה' אחד ונתנסה בנסיונות הרבה איך יכול הי' גם להרהר אחר מדותיו ית' וכ"ש שיוכל לומר שאינו שופט אמת הי' לו להאמין שהצור תמים פעלו וכל דרכיו משפט והוא בודאי שופט אמת כו' וא"א לומר ח"ו על א"א שלא הי' בו אמונה תקיפה כזו שכל האמונה השלימה מאתו נמשך לנו בירושה ומה גם שידוע שהאבות הן המרכבה שהוא בבחי' הביטול במציאות בתכלית כו' וא"כ הגם שלפי דעתו נדמה לו שאינו משפט אמת הי' לו לבטל דעתו לגמרי ולא להרהר כלל כו'. והד' יש להפלא מאד בלשון התוכחה שהוכיח לה' לומר לו השופט כל הארץ לא יעשה משפט דממ"נ אם הוא שופט כל הארץ מסתמא יעשה משפט אמת ואין להרהר אחריו כלום וא"כ איך יאמר תוכחה כזו השופט כל הארץ. ועוד יפלא ביותר על ענין האזהרה שמזהירו חלילה לך מעשות כו' וכמו שאמרו חולין הוא לך כו' איך יוכל העבד להזהיר על האדון ולומר לו חלילה לך כו' ומה גם א"א שהי' בעצמו עפר ואפר כמ"ש בתוך בקשתו הנה נא הואלתי לדבר כו' ואנכי עפר ואפר. והה' יש לדקדק בגוף טענת אברהם באמרו האף תספה צדיק עם רשע כו' ולא תשא למקום כו' למה הוא מתרעם כ"כ על מדה זו מאיזה טעם יש לומר שישא למקום כולו בעבור צדקת החמשי' צדיקי' הלא א' ביחזקאל (יד, יד) נח דניאל ואיוב המה בצדקתם ינצלו נפשם כו' ולא יצילו בן או בת כי צדקת הצדיק לא יועיל להציל את הרשע אדרבה הדעת נותן שבעון הרשע יספה גם צדיק עמו על שלא הוכיחו וכה"ג אבל להציל את הרשע בעבור צדקת הצדיק אין לזה הכרח כלל עפ"י טעם ושכל ולמה אמר כמתמיה ביותר על המדה הזאת האף תספה צדיק עם רשע כו' ולא תשא למקום כו' ולא עוד אלא שמזהירו אחר התוכחה וא' חלילה לך מעשות כו' השופט כו' (ועוד יש להבין מה שבתחילה לא

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.