נו, א

החכ' ומדות והוא בלבוש וכלי החיצוני ביותר כנ"ל. וביאור זה ידוע ממה שאנו רואים בנפש האדם דמה שבא בגילוי במוח ולב ומעשה נק' או"פ המוגבל בכלי ומה שלא יוכל לבא בגילוי במוח ולב נק' או"מ שמקיף בהעלם ע"ג האדם מראשו לרגלו כא' והוא שנק' מזלא כמו חבירי דניאל דהגם שלא ראו המראה חרדה גדולה נפלה עליהם משום דמזלייהו חזו הרי פעל בחי' המקיף הזה שנק' מזל שנחרדו בפ"מ. וכן ענין הרהור תשובה פתאום שיפעול בגילוי במוח ולב רק שאינו בא בגילוי גמור במוח ולב בשכל ומדות כו'. וכן גם במקיף דיחידה שמובדל לגמרי גם מהיות מקור משפיע בהעלם מ"מ נק' אור המאיר על האדם רק שמקיפו מרחוק והוא בד"א שלו שנק' מקומו של אדם כידוע. וראי' לזה ממה שאנו רואי' שאור המקיף דיחידה ילך עם האדם בכל אשר יפנה ילך הארת אור המקיף שבנפשו עמו בין ברוחניות כמו בשכל ומדות ובין בגשמיות בהילוך גופו כמ"ש אך בצלם יתהלך איש ופי' צלם ידוע שמ"ם דצלם הוא בחי' המקיף דיחידה ששורה על נפשו בכל מקום שעומד וילך עם האדם בכל אשר יתהלך לשמור אותו וכ"ש צל דצלם בחי' המקיף דחי' שחופף עליו ממש וזהו אך בצלם דוקא יתהלך איש לפי שהמקיפים דנר"נ דאדם הן מקוריים לכל אשר ילך בין ברוחניות ובין בגשמיו' הוא שמוליכו רק שהוא בהעלם ומקיף סביבות ראשו ורגלו כו' וכמו מקיף דשמש כשמוליכו כמ"ש סובב סובב הולך הרוח כו' (קהלת א, ו) (וכמשל הזורק אבן שהמקיף מכח הנזרק מוליך לאבן באויר עד שיפול כו' וכך הוא בכוכבי לכת כידוע) וא"כ שייך עכ"פ ענין הילוך באור המקיף עם האדם ויובן מזה ששייך בו ג"כ ענין השפע וההמשכה למטה בגשמיו' בח"י ברכות דתפלה דנמשך מרדכ"ר ממקור המקיפים שהן ר"ר העליונים למטה ממש וכמ"ש ברוך אתה ה' רופא חולי כו' מברך השנים לפרנסה גשמי' ביתר מכפי המדה דאו"פ דחכ' ומדות דאצילות בבי"ע כנ"ל וזהו בהכרח ע"י בחי' יחוד עליון שבכתר עצמו מהארת עצמות אור א"ס שע"ז אמר ברוך אתה ממש כו' רק שנק' המשכה נעלמת שבא' מבחי' ההעלם דמקיף העליון שלמעלה מן ההשתלשלות (וכמו שעשה נסים שלמעלה מן הטבע וכן יש הצלחה אלקי' בעושר וגדולה ונשיאת חן וחסד למעלה מן הכלי בלתי מוגבל כלל ונק' ברכת ה' היא תעשיר כעושר דשלמה וכהצלחת יוסף והאבות וכה"ג) וזהו ענין היחוד בי"ח להמשיך המקיפים העליונים וכמו המקיף דתפילין הנ"ל ששייך בהם ענין המשכה ממש שיבואו לגילוי רק שאין זה ע"י העלאה בביטול פנימי דחו"ב ומדות דאוי"ר כמו בק"ש רק ע"י ביטול חיצוני דוקא מטעם הנ"ל וד"ל:

(מד) וזהו אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים הי' בדורותיו כו' דהנה הזכיר כאן ג"פ נח אלה תולדות נח נח איש צדיק כו' את האלהים התהלך נח. ויובן זה ע"פ כל הנ"ל בהפרש שבין חו"ג הסתומים ונעלמים ביסוד או"א שהוא בפנימיות היחוד דאו"א בעצמותם שאין שם שרש ומקור לעה"ד טו"ר כלל ונק' עץ החיים בתוך הגן כו' כנ"ל בבחי'

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.